עוד ועוד צמאי אדרנלין מתמכרים לענפי ספורט אתגרי. טיפוס הרים, ריצה במדבר וצניחה חופשית הם רק חלק מהאפשרויות לחוש את המוות מקרוב, ולמרוד במציאות הווירטואלית חסרת הסכנות
מחליקים נכנסים לאיזור גלישה אסור, בדנוור, קולורדו. "לא אכפת לי אם זה יקצר את חיי. זה הרגיש נפלא ואני מוכן למות עכשיו"Bloomberg
מה אתם עושים כדי להירגע או להשתחרר? צופים בנטפליקס? רוכבים על אופניים? יוצאים לטיול רגלי או לריצה? ארוחה עם חברים, קריאה, ריקודים? יש אינספור דרכים מתונות להפגת לחצי היומיום, אבל מסתבר שישנם אנשים שכדי להשתחרר צריכים לחוש סכנה לחייהם.
ענפי ספורט אתגריים, או ענפי אקסטרים, צברו פופולריות רבה בעשור האחרון. בין אם מדובר בגלישת גלים, טיפוס הרים, ריצה במדבר, קפיצות בסיס (קפיצה בעזרת מצנח ופתיחתו אחרי נפילה חופשית) או קפיצות חופשיות למים - יותר ויותר אנשים בוחרים בפעילות ספורטיבית מסוכנת, המסתיימת לעתים במוות, בחיפוש אחר האדרנלין. אנשי מקצוע סבורים כי המוטיבציה לכך אינה קשורה למשאלת מוות אלא לכמיהה לתחושת החיים. יש בכך הרבה כדי להבין את החברה האנושית בימינו.
"אנו חיים בעולם וירטואלי, מבולבל, היפר טכנולוגי ופוסט מודרני, שבו כולנו מחפשים אחרי התנסויות", אומר אורין סטארן, מרצה לאנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה באוניברסיטת דיוק, "אפשר להסתכל על זה כרצף שנע מהיפסטרים שרוכשים חלקה כדי לגדל אוכמניות אורגניות, דרך מוזיקאים שחוזרים לסגנונות שנשכחו ועד לפעילות ספורטיבית, כמו למשל להגיע לקרחון ולנסות לטפס עליו".
אין נתונים סטטיסטיים של ממש על היקף העיסוק בספורט אתגרי, אבל עובדה היא שחברות העוסקות בייצור חבלי טיפוס, חליפות תעופה, מצנחים וציוד אקסטרים נוסף מדווחות מדי שנה בחמש השנים האחרונות על גידול במכירותיהן. גם מספר ההזמנות באתרי הקפיצה, הצלילה, הגלישה והטיפוס הטובים בעולם - נמצא בעלייה מתמדת. מדובר ביעדים הנמצאים בעיקר בשווייץ, צרפת, נורווגיה, אוסטרליה, נפאל וברזיל.
טיפוס על האוורסט, למשל, הפך לעניין שבשגרה וגדודי מטפסים נוהרים אל ההר. ולצד המספר הגדל והולך של מעפילים אל הפסגה, כך גם עולה מספר הגופות הקפואות של מטפסים אשר לעולם לא יחזרו הביתה. ההערכות מדברות על כ-200.