טיולי סנפלינג

האתר נמצא ביער דן, הכניסה לבאים מת"א דרך כביש מס' 1:
פונים במחלף בן שמן לכביש 443 חולפים על פניי:
מצפה מודיעין (מימין)
לאחר קילומטר מתקן אדם (משמאל)
לאחר 700 מ' נאות קדומים (משמאל).
לאחר 3600 מ' בצומת קברות המכבים פונים שמאלה וימינה לכביש הפנימי
לכיוון שילת. אחרי הפנייה מודדים 1600 מ' על הספידו-מטר עד שמגיעים לדרך עפר
הנמצאת מצד שמאל.
בכניסה שלט עץ קטן, "מרכז מידע יער בן שמן", נכנסים מודדים 400 מ' עד שמגיעים
למגדל קרן קיימת, שם האתר שלנו.

מהמגדל לצוק אזימוט 200 מרחק הליכה 200 מטר (בזהירות)
הערה: בימים א'-ה' מהשעה 6 בבוקר ועד השעה 9 בבוקר יש:
לחלוף על פניי הפנייה בצומת קברות המכבים, ולהמשיך עד לצמת שילת (2700 מ').
בצומת שילת לבצע פניית פרסה, לחזור אל צומת קברות המכבים ולפנות ימינה וימינה.
לבאים מכביש 6:
יש לרדת במחלף מודיעין, פונים שמאלה לכביש 444 (עוקבים אחרי השלטים לכיוון מודיעין).
ממשיכים בכביש 444 ופונים שמאלה בצומת גמזו לכביש 443 מזרח.
ממשיכים בכביש 443 מזרח 1100 מ' עד להתחברות לכביש 443.
נוסעים 5700 מ' עד לצומת קברות המכבים, בדרך חולפים על פניי:
מצפה מודיעין (מימין)
לאחר קילומטר מתקן אדם (משמאל)
לאחר 700 מ' נאות קדומים (משמאל).
לאחר 3600 מ' בצומת קברות המכבים פונים שמאלה וימינה לכביש הפנימי
לכיוון שילת. אחרי הפנייה מודדים 1600 מ' על הספידו-מטר עד שמגיעים לדרך עפר
הנמצאת מצד שמאל.
בכניסה שלט עץ קטן, "מרכז מידע יער בן שמן", נכנסים מודדים 400 מ' עד שמגיעים
למגדל קרן קיימת, שם האתר שלנו.

מהמגדל לצוק אזימוט 200 מרחק הליכה 200 מטר (בזהירות)
הערה: בימים א'-ה' מהשעה 6 בבוקר ועד השעה 9 בבוקר יש:
לחלוף על פניי הפנייה בצומת קברות המכבים, ולהמשיך עד לצמת שילת (2700 מ').
בצומת שילת לבצע פניית פרסה, לחזור אל צומת קברות המכבים ולפנות ימינה וימינה.
לבאים מכיוון ירושלים (כביש 443):
נוסעים בכביש 443, מצומת שילת מודדים 2700 מ' על הספידומטר,
לאחר מכן מגיעים לצומת קברות המכבים, שם נפנה ימינה וימינה לכביש הפנימי
לכיוון שילת. אחרי הפנייה מודדים 1600 מ' על הספידו-מטר עד שמגיעים לדרך עפר
הנמצאת מצד שמאל.
בכניסה שלט עץ קטן, "מרכז מידע יער בן שמן", נכנסים מודדים 400 מ' עד שמגיעים
למגדל קרן קיימת, שם האתר שלנו.
לבאים מהעיר מודיעין:
ביציאה הראשית מהעיר - צומת שילת מודדים 2700 מ' על הספידומטר,
לאחר מכן מגיעים לצומת קברות המכבים, שם נפנה ימינה וימינה לכביש הפנימי
לכיוון שילת. אחרי הפנייה מודדים 1600 מ' על הספידו-מטר עד שמגיעים לדרך עפר
הנמצאת מצד שמאל.
בכניסה שלט עץ קטן, "מרכז מידע יער בן שמן", נכנסים מודדים 400 מ' עד שמגיעים
למגדל קרן קיימת, שם האתר שלנו.

מהמגדל לצוק אזימוט 200 מרחק הליכה 200 מטר (בזהירות)

לבאים מכביש 431 (הכביש החדש למודיעין):

עולים על כביש 431 לכיוון מודיעין עד לרמזור הכניסה לעיר (ממול רחוב יצחק רבין)
פונים שמאלה לשדרות החשמונאים וממשיכים עם הכביש
עוברים 5 רמזורים (בכולם ממשיכים ישר למרות עיקולי הכביש)
עד שמגיעים לצומת שילת
פונים שמאלה לכביש 443
מצומת שילת מודדים 2700 מ' על הספידומטר,
לאחר מכן מגיעים לצומת קברות המכבים, שם נפנה ימינה וימינה לכביש הפנימי
לכיוון שילת. אחרי הפנייה מודדים 1600 מ' על הספידו-מטר עד שמגיעים לדרך עפר
הנמצאת מצד שמאל.
בכניסה שלט עץ קטן, "מרכז מידע יער בן שמן", נכנסים מודדים 400 מ' עד שמגיעים
למגדל קרן קיימת, שם האתר שלנו.

מהמגדל לצוק אזימוט 200 מרחק הליכה 200 מטר (בזהירות)

בתוך החום והצהוב של מדבר יהודה זורם לו נחל המפר את שלוות המדבר בצבעי כחולטורקיז וירוק.
זהו נחל פרת שזרימת מעיינותיו שוצפת בכל השנה ומהווה אטרקציה גםבחודשי הקיץ החמים.
אבל אין זו רק הליכה נעימה במיטב שהטבע יודע להציע לנו - עלצידי המצוקים נפגוש במנזר עתיק של נזירים מתבודדים.
נקל להבין מדוע אדם יעזוב הכלכדי לעבור לגור בגן העדן הקטן שמציע הסתכלות שונה על החיים. ואכן,
נחל פרת יביאעלינו שלווה בין אם נרצה או לא
הטיול מתאים לכל המשפחה בכל עונותהשנה והוא ככללו אינו מעגלי,
אם כי ניתן לעשות חלקים ממנו בצורה מעגלית גם עם רכבאחד.
יש להצטייד במים רבים לכל מטייל ובגלל הרגישות הביטחונית באזור מומלץ לטיילבקבוצות ובליווי נשק.


הצעות למסלולטיול

הצעה מס 1 יורדים בכביש מס' 1 מירושלים לכיווןים-המלח,
כ-3 ק"מ אחרי צומת מישור אדומים פונים שמאלה לכביש 453 ("דרך אלון),
נסיעהשל כ- 3-4 ק"מ נבחין בחנייה בצד ימין.
נמשיך על דרך העפר היורדת מהחנייה ולאחר דקותספורות נגיעה ל עין מבוע (עין אל-פוואר).
מכאן ניתן ללכת מזרחה עד לעין קלתולעלות על ס"ש השחור לישוב מצפה יריחו.
הליכה של כ- 4 ק"מ. ניתן להמשיך בנחל עדלמנזר סנט ג'ורג' עוד כ3- ק"מ בערוץ הנחל.
הצעה מס'2מסלול באורך כ- 6 ק"מ משמורת עין פארה ועד לעין פואר.מסלול הרפתקניבמיוחד הכולל חציית הנחל.
הצעה מס '3ירידה לנחלבכניסה לישוב עלמון. הליכה עד לעין פארה ואו להמשיך מזרחה לעין פואר או עיןקלת.

שתי דרכים להגיע למערת קשת:
הראשונה:לנסוע על כביש 899 פונים צפונה לכיוון קבוץ אדמית ונוסעים בכביש 8993 לכיוון קבוץ אדמית,
לפניופונים ימינה לחניון קק"ל וצועדים למערה בדרך נוחה המתאימה גם לנכים.
הדרךהשנייה:לעלות בכביש 899 ואחרי כ- 51 ק"מ יש רחבה קטנה מצד ימין,
לעצור ולהתחילטיפוס בטרשים על הרכס עפ"י סימון שבילים שחור עד למערה.
ניתן ללכת ולחזורבאותה דרך, או לחילופין להשאיר רכב אחד בחניון קק"ל ולהמשיך במסלולקווי.
המערה נמצאת על הרכס הצפוני של נחל בצת. הזורם בשמורת נחלבצת.
המערה היא לא בדיוק מערה, זוהי קשת אבן גדולה ומרשימה ברוחב של מטריםספורים,
המהווה שריד למערה קארסטית גדולה על רכס אדמית, בגובה 400 מטר מעל פניהים.
בתהליך ארוך ורב שנים שבו הסלע עבר תהליך המסה כימי איטי ביותר,
התקרהשל המערה הידקקה עדלהתמוטטותה

הטרשונים גושי סלע בולטים מעל פני הקרקע, שעליהם צועדים לכיוון המערה,
גם הם תוצר של תהליך קארסטי ארוך – תהליך שבו מי גשם ממיסים את הפחמן הדו-חמצניבאוויר
ויוצרים חומצה פחמתית חלשה הממיסה את הגיר שעליו יושבת.
עם הזמן נוצריםחללים בתוך סלע הגיר והסלע שעדיין לא הומס אלו הטרשונים שעליהם אנודורכים.
התצפית ממערת קשת מרהיבה – נחל בצת ומלואההרדופיםשבו,
יישובי הגליל המערבי, חוף הים שנמתח מראש הנקרהבצפון ועד רכס הכרמל.

דרגתקושי: בינוני +, ירידה ממפלים באמצעות חבלים,מחייבשחייה בברכות
סוג ואורךהמסלול: גלישה,הקפי, 5 ק"מ.
משךהליכה: 8 שעות כולל פעילות חבלים.
עונה מועדפת:אפריל-אוקטובר,פרט לימי גשם.
מפות:רמת הגולן סימוןשבילים.
מפלים ומים: 6 מפלים – מפלהזויתן 35 מ' חיובי זורם כל השנה בתחתית ברכה גדולה,
מפל 4.5 מ' חיובי זורם, בתחתיתגב עמוק, מפל "הנקיק השחור" 18 מ' מורכב מ-3 מפלסים חיובי שלילי לסירוגין ירידהלגבים עמוקים,
מפל "הסולם" 9 מ' ירידה לא בקו הזרימה, מפל 5 מ' ירידה לברכה גדולה,מפל "מדורג" 17 מ' זורם ירידה לברכה גדולה.
ציוד גלישהטיפוס: 2 חבלים 30 מ' חבלי עזר, רצועות, טבעות, קסדות, אמצעי ציפה.
בולטים:הותקנובולטים בכל המפלים פרט למפל "זויתן" האסור לגלישה.
עגינות טבעיות:מפל 4.5 סלע להקפה 6.5 מ' מהשפה, מפל "הנקיק השחור" מחילות קטנות 4.5 מ' מהשפה,
מפל "הסולם" הותקנו ידיות אחיזה משמאל למפל סלעים ומחילות 3 מ' מהשפה, מפל 5 מ' מחילותוסדקים 2-3 מ' מהשפה,
הותקנו ידיות אחיזה מימין למפל.

נחל הזויתן "הנקיקהשחור"
נחל קניוניהמתחתר במרכז רמת-הגולן. מפל מים מרשים, מפל הזויתן" – מפריד בין חלקו העליוןלתיכון, חוויתי במיוחד,
נקיק בזלת המצוי בו- "הנקיק השחור". בנקיק זה, סדרת גביםומפלים המהווים חווית קניונינג אמיתית,
שימוש בחבלי סנפלינג מוסיפים לחווית הטיולאת ההרפתקה והריגוש הראויים, הנחל מושך אליו מטיילים רבים, במיוחד בקיץ.

תיאור כללי:
במרחק נסיעה של כ-30 דקות מהנוףהצפוני תוכלו ליהנות ממסלול מאוד נוח לכל המשפחה.
יוצאים מהבקתות המפנקות שלנו לכמהשעות,נוסעים מצומת קיבוץ אורטל לכיוון העיר קצרין,
חוצים את כל העיר לכיווןהכנרת,בצומת פונים שמאלה לכיוון רמת מגשימים, בצומת הראשונה (צומת המפלים)
פוניםימינה לכיוון מושב אניעם ונוסעים עם הכביש ישר עד לצומת קיבוץ מיצר, קצת אחריותחילת המסלול.
תחילת המסלול ממערב לכביש מס' 98 בק"מ ה-23 מדרום לצומת "קיבוץ מיצר" המסלול פונה לכיוון כללי מערב בכביש
הרוס הפונה לחורבות הישוב הקדוםפיק. מחלקו העליון של הישוב יורדות מדרגות תלולות לתחתית המצוק,
שם נובע מעין פיקבין עצי התאנה. במסלול מס' תצפיות יפהפיות על נחל עין גב ועל צפון מזרח הכנרת.
המסלול עובר מצידו הדרומי של קיבוץ אפיק עד מצפה אפק - נקודת הסיום. המסלול חשוףבחלקו הגדול.
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול בדרגת קושי קלה העובר ביןחורבות פיק, סבך עצי תאנה משני צידי הזרימה צמחיית שדה מגוונת בעיקר באביב ובסתיו,
משלב תצפית יפיפייה על נחל עין גב וצפון מזרח הכנרת ועד לגליל התחתון שבאופק. מומלץלהליכה כמתואר.
נוף, טבע ונקודות חן: תצפיות מרהיבות, חורבות הכפר פיק, המעיין.
נוף, טבע ונקודות חן:תצפיותמרהיבות, חורבות הכפר פיק, המעיין.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף המטיילים:
הורדה נוסעים: בצידו המערבי של כביש מס' 98 בק"מ ה-23 דרומיתלצומת "קיבוץ מיצר". נ.צ. 2423 - 2160.
איסוף נוסעים: בקיבוץ אפיק. מסלולאורכי.
משך ההליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:כשעתיים. עיתוי אחרון לכניסה כ- 3 שעות לפני חשיכה.
מקומות מומלצים להפסקה/חניה:לאורך המסלול במקומות מוצלים.
שלוט והכוונה במסלול:סימון במפה (1668) - אינו מסומן בשטח. במקוםשילוט של קק"ל הכולל הכוונה ודרכי גישה.
מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:אין לחצות גדרות!!!
קליטה - קשר: קשר תקין לאורך המסלול,למעט במקומות נמוכים.
דרכי פינוי (רכוב, רגלי): רגלי ורכוב 4X4 לאורך כלהמסלול.
נקודות מילוי מים: אין. יש לבוא מצוידים במים.

בניגוד לדימוי הקשוח, כל אחד יכול לטפס
(גם ילדים. אז אתם לא?). יש ציוד מיוחד (שעליו נרחיב כאן), יש תכונות שיכולות לעזור (וגם עליהן נרחיב כאן)
ויש מבחר של צוקים בכל הארץ שעליהם כדאי לשים עין (וידיים)
מאת: נועה נבות (צילום: אמיר נבות)
פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא... מטפס צוקים. טוב ויפה, אלא שיש כמה בעיות קטנות בדרך:
איך בכלל מתבצע ספורט טיפוס הצוקים?
איזה ציוד צריך בשביל להתחיל לטפס?
איפה יש צוקים בארצנו הקטנטונת ואיזה מהם מתאימים למתחילים?
כל אחד יכול או רק יחידי סגולה?
רגע, זה לא מסוכן?
הכתבה הזאת מנסה לתת תשובות.
כיצד הדברים מתנהלים בתכל'ס?
טיפוס מתבצע בדרך כלל בזוגות, כאשר אחד מבני הזוג מטפס והאחר מאבטח אותו. שני בני הזוג לובשים רתמות
המאפשרות קשירה של החבל אליהן, הם מחוברים לאביזר חיכוך
(אביזר המאפשר לשחרר או לעצור את החבל כשצריך ומשמש גם לסנפלינג)
וציוד נוסף שדרוש במהלך הטיפוס, ושאותו נסקור בהמשך.

ישנן שלוש אפשרויות לטפס:
1.Top rope: המטפסים מחברים את החבל שלהם אל תחנה בראש המסלול שעליו הם מעוניינים לטפס
(תחנה הקבועה בסלע או תחנה שאותה בנו בעצמם). בצורה כזו, החבל תלוי מעל המסלול כשאחד מבני הזוג מטפס – והאחר מאבטח אותו.

2. טיפוס ספורטיבי בהובלה: המטפסים מגיעים למצוק שעליו מסלולים ספורטיביים, שהם מסלולים שלאורכם יש עגינות קבועות בסלע הנקראות "בולטים" (Bolts).
אחד מבני הזוג הוא המוביל. הוא נקשר לחבל ומתחיל לטפס. בכל פעם שהוא עובר ליד בולט,
הוא מחבר אליו את החבל שלו באמצעות אביזר המיועד לכך הנקרא "רנר" או "קוויקדרו"
(Runner, Quickdraw). בצורת טיפוס זו, אם המטפס נופל כאשר הוא נמצא מעל בולט אך עדיין לא חיבר את החבל שלו לבולט הבא,
אורך הנפילה שלו יהיה פעמיים המרחק מהבולט שמתחתיו.

3. הובלה על אבני עיגון טבעיות: עקרון ההובלה הוא כמו בטיפוס ספורטיבי, אלא שבמקום "בולטים" קבועים בסלע,
על המטפסים להכניס בעצמם את העגינות במהלך הטיפוס. זהו טיפוס למתקדמים יותר, כיוון שעל המטפסים
לדעת מצד אחד לבחור מקומות מתאימים להכנסת עגינה, ומהצד האחר עליהם לבחור מקומות שבהם הם מסוגלים לשחרר לפחות יד אחת
מהאחיזה בסלע לשם כך. הובלה בעזרת אבני עיגון אינה מתאימה למתחילים כיוון שהיא דורשת יכולת טכנית וניסיון רב.

אז איך מתחילים?
ראשית, חשוב להדגיש כי העקרונות שהוסברו הם כלליים בלבד. כל מי שרוצה להתחיל לטפס על צוקים חייב לעבור קודם הדרכה בסיסית
שבו ילמד כיצד משתמשים כראוי בציוד, כיצד נקשרים לחבל, כיצד מאבטחים, כיצד בונים תחנת Top rope ובהמשך כיצד מובילים.

הגוף המאגד את המטפסים בישראל נקרא "המועדון האלפיני הישראלי" (www.israelalpine.org) ובשורותיו מדריכי טיפוס מוסמכים שהוכשרו על ידי "מכון וינגייט".
במועדון ניתן לקבל קורסי טיפוס בסיסיים וקורסי טיפוס למתקדמים יותר.

דרך טובה נוספת לקבל קצת ניסיון היא להתחיל לטפס על קיר מלאכותי. באתרי הקירות המלאכותיים יש מדריכים שנותנים
את ההדרכה הדרושה למתחילים ואפשר להתנסות בתנאים סטריליים יחסית בלהיות תלוי על חבל, בהובלה ובנפילות הובלה.
אחד היתרונות באימון בקיר מלאכותי, בניגוד לטיפוס בשטח הדורש לפחות חצי יום, הוא שלא נדרש הרבה זמן.
אפשר לקפוץ לשעה שעתיים כמו חדר כושר, ליהנות, להתאמץ ולהשתפר.

איזה ציוד דרוש?
כדי לטפס על קיר מלאכותי לא צריך למעשה כלום, כי ברוב הקירות ניתן לשכור ריתמה ובחלקם גם נעלי טיפוס.
כדי לטפס בשטח ללא הובלה, כלומר ב-Top rope, צריך ריתמה, נעלי טיפוס, אביזר חיכוך, קסדה,
כמה טבעות ורצועות וחבל המתאים ל-Top rope. כדי להוביל על מסלולי "בולטים" צריך גם חבל הובלה
(חבל דינמי, שיש לו כושר הימתחות. בזמן נפילה, החבל הזה מעניק אפקט שקצת דומה לקפיצת בנג'י) וסט של "רנרים".
בכדי הוביל על אבני עיגון צריך בנוסף לכך גם סט מלא של עגינות.

אז איפה משיגים את ציוד?
לא צריך למהר ולרכוש ציוד! בקירות הטיפוס ניתן לשכור ציוד,
ואם תחליטו לקחת קורס בטיפוס תקבלו הדרכה לגבי איזה סוג ציוד בדיוק כדאי לרכוש בהתחלה.
ברוב קירות הטיפוס פועלת גם חנות ציוד קטנה, בדרך כלל במחירים די משתלמים, וכמו כן ניתן להשיג ציוד בחנויות הטיולים המובילות.

טיפוס ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים
בישראל, מה לעשות, אין הרבה צוקים (התמונה המרהיבה שמופיעה כאן צולמה בוואדי ראם בירדן, אז זה כמעט אצלנו...).
והצוקים שבכל זאת מצויים, נמצאים ברובם בתוך שמורות טבע. רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, המופקדת עליהן,
אסרה על הטיפוס ברוב הצוקים שבתחומי השמורות בנימוקים של שמירת הטבע וביטחון המטיילים למרגלות המצוק.

המטפסים הישראליים נאבקים כבר שנים בהחלטה זו של הרשות וטוענים כי הטיפוס אינו מהווה פגיעה משמעותית בטבע
כאשר הוא שנעשה בעונות המתאימות (כך נמנעת פגיעה בקינון ציפורים למיניהן, למשל). כך גם ניתן לשמור בקלות על ביטחון
המטיילים על ידי התאמת התוואי של השבילים למרגלות המצוקים.

כיוון שנכון להיום, כמעט בכל מקום אסור לטפס - הרי שרוב המטפסים פשוט מתעלמים מהאיסור.
אלא שמי שבכל זאת בוחר לטפס במקומות אסורים בתוך מדינת ישראל צריך לקחת בחשבון את האפשרות שיקבל דו"ח מפקח מזדמן.
בכתבה זו מוזכרים רק אתרי טיפוס חוקיים.
אז איפה מטפסים? לפניכם מבחר של כמה מצוקים באזורים שונים בארץ. רשימה מלאה של האתרים המותרים לטיפוס אפשר למצוא באתר המועדון האלפיני.
צוקים הם לפעמים: אתרי טיפוס בארץ
עין פארה - אתר הטיפוס הטוב בארץ:
עין פארה הוא המעין העליון בוואדי קלט, פינת חמד הנמצאת סמוך לישוב ענתות (מעבר לקו הירוק).
זוהי שמורת טבע והכניסה אליה כרוכה בתשלום. מצוקים פזורים משני צדי הנחל. נכון להיום, הטיפוס מותר רק בצד הצפוני.
במצוק זה מסלולים מבולטים בגובה של עד 30 מטר בדרגות קושי משתנות - ממסלולים קלים ועד קשים מאוד.
רוב המסלולים מיועדים להובלה על בולטים וישנם גם מסלולים המשלבים הובלה על אבני עיגון.

Top rope ניתן לתלות רק על חלק מהמסלולים, כיוון שלחלקם יש קושי להגיע בהליכה מסביב אל ראש הצוק.
האתר מתאים בעיקר לטיפוסי חורף, כיוון שבקיץ הקיר נמצא רוב שעות היום בשמש הקופחת ופשוט חם מדי.

גיתה – עשרות מסלולים בגליל:
גיתה הוא מצוק הנמצא סמוך לישוב גיתה שבגליל המערבי. במקום יותר מ-30 מסלולים מבולטים שבהם לא מעט מסלולים קלים וארוכים,
המתאימים למי שנמצאים בתחילת דרכם בהובלה. בנוסף, על רוב המסלולים ניתן לתלות Top rope. בקיץ חם מאוד,
אך ניתן לטפס בשעות אחר הצהריים כשהמצוק מוצל. בחורף ניתן לטפס בכל שעות היום.

שילת – רק 20 דקות מתל-אביב:
מצוק שילת נמצא סמוך למודיעין והוא אחד מאתרי הטיפוס הפופולריים ביותר.
במצוק מבחר מסלולים מבולטים בדרגות קושי שונות ומקומות רבים המתאימים לתליית Top rope.
בקיץ נעים מאוד בשעות אחר הצהריים, בחורף לעיתים קצת קר מדי, כיוון שהמצוק נמצא רוב שעות היום בצל.

צוק מנרה – טיפוס ולא רק טיפוס:
סמוך לקיבוץ מנרה שבאצבע הגליל נמצא מצוק שעליו מספר לא גדול של מסלולים מבולטים ומספר מקומות לתליית Top rope.
בנוסף יש במקום אטרקציות נוספות כמו אומגה וקיר טיפוס מלאכותי.

מי יכול לטפס?
הרבה אנשים חושבים שטיפוס מיועד רק לאנשים עם הרבה כוח בידיים. אז ככה - אין ספק שכוח בידיים עוזר,
אך בטיפוס יש צורך בהרבה יותר מזה: יכולת למקם נכון את הגוף על הסלע, יכולת לקרוא את המסלול ולבחור את האחיזות המתאימות,
גמישות והרבה קור רוח.

כוח בשרירי האמות ובעיקר באצבעות הוא דבר שאינו קיים אצל רובנו באופן טבעי והוא מתפתח אצל כל מי שמתמידים בטיפוס.
לכן כמעט כל אחד יכול לטפס: גברים ונשים, ילדים, צעירים ומבוגרים – כל אחד לפי יכולתו.

אז זה מסוכן או לא?
טיפוס בקיר, טיפוס ב-Top tope וטיפוס ספורטיבי בהובלה, כאשר הם נעשים תוך שמירה על כללי הבטיחות,
אינם מסוכנים. הובלה על אבני עיגון טבעיות טומנת בחובה סכנות גם כאשר היא נעשית תוך שמירה על
כללי הבטיחות ולכן אינה מתאימה למתחילים ודורשת יכולת, שיקול דעת וניסיון.

נועה נבות היא רופאה-סטאז'רית במרכז הרפואי "קפלן", מקבוצת הכללית

גלישת מצוקים או בשמו השכיח סנפלינג, התפתחה כתת פעילות בטיפוס מצוקים בעברה וכיום היא פעילות אקסטרים מהנה וממכרת, העומדת בפני עצמה. למעשה, גלישת מצוקים היא טכניקה למעבר מכשולים בעזרת חבלים תוך כדי ירידה. מקור השם הוא בשיבוש שמה של אחת הטבעות בה נעשה שימוש בעת הגלישה. בכדי ללמוד לבצעה נכונה יש להבין את העיקרון העומד מאחורי הפעילות והוא: המרת האנרגיה הפוטנציאלית לאנרגיית חום באמצעות חיכוך. ההמרה מתבצעת באמצעות אמצעי חיכוך שונים בהם עובר החבל.
איך הגלישה מתבצעת הלכה למעשה
גולש מכל סוג, גבר, אישה, נער או נערה ובכל מבנה גוף, מתיישב בתוך רתמה. רתמה זו בנויה מרצועות העשויות מסיבי ניילון כאשר הוא מחובר לאותו אמצעי חיכוך על ידי טבעת. ישנן כמה שיטות גלישה שונות
גלישה תיירותית – שיטה בטוחה אשר דורשת רמת ידע וניסיון נמוכה יחסית. שיטה זו הינה מסורבלת מעט ואורכת זמן רב יותר מיתר השיטות.
גולש אחרון – בשיטה זו נעשה שימוש בחבל אחד כאשר שני קצוות החבל משתלשלים לאורך המצוק.
מערנות – שיטת גלישת מצוקים זו היא גלישה לתוך מערות ונעשה שימוש בחבל אחד אשר בעזרתו מטפסים חזרה מהמערה או מרימים בעזרתו ציוד.
עבודות גובה – מכירים את מנקי החלונות או פועלי הבניין אשר תלויים מהגובה? ובכן אלו אותם אנשים אשר עושים שימוש בשיטות סנפלינג עבור עבודה בגבהים. ישנה מערכת כפולה של חבלים והעובד יושב בכיסא ייעודי ובטוח.
במילים פשוטות, גלישת מצוקים היא ירידה ממצוק, הר, אל מערה, עבור עבודה ועוד, כל באמצעות מערכות חבלים יחידה או כפולה. חלק משיטות הגלישה מלוות בכיסאות ייעודיים, רתמות מיוחדות וחזקות ועזרים שונים עבור הגולש ובטיחותו. בטיחות המשתתפים נמצאת בראש ובראשונה כאשר החברה נוקטת בכלל הביטוחים האפשריים וצוות מדריכים מקצועי המלווים כל משתתף ומשתתף באופן אישי.
ספורט אתגרי מהנה ובטוח
חברת על חבלים הינה חברה המספקת את כל ההפעלות האתגריות עבור לקוחותיה. החברה שמה לעצמה למטרה להעניק את החוויות המיוחדות ביותר לכל דרישה, חגיגה, ימי גיבוש, קבוצות, הרפתקאות או טיולים. ניתן לשלב פעילויות נוספות בעת הגלישה כמו שימוש גם באומגה ועוד. כלל הגלישות והפעילויות הם ממצוקים מרהיבים ועוצרי נשימה המצליחים לאחד את האדם עם הטבע תוך כדי האתגר.
תמיד חלמתם לגלוש ממצוקים? אוהבים לאתגר את עצמכם תוך כדי הנאה צרופה? חברת "על חבלים" הוקמה במיוחד עבורכם. אנחנו מחכים לכם במספר הבא: 054-4211958.

חבלים ורצועות
חבל הוא התוצר הסופי של שזירה או ליפוף של מספר סיבים טבעיים או סינתטיים.

החבלים הראשונים נעשו מסיבים טבעיים כגון: אגבה, מנילה, כותנה, סיזל וכו'. שימושם העיקרי
היה נשיאה ותמיכה של משאות כבדים, אך גם כעזר בביצוע "עבודות גובה" הן בתחום האסטרטגי,
בניית מסתור והגעה אליו והן בתחום התזונתי מציאת מזון במקומות קשים להגעה. התגלית המעניינת ביותר בתחום זה,
היא בניית מקדשים בודהיסטים בסין, שנבנו בטכניקות גלישה לפני כ- 1600 שנה.
חבלים אלו נעשו ע"י יצירת לחצים תוך יצירת לחצים תוך שימוש בסיבים רבים המלופפים בכיוונים מנוגדים, כלומר:
איגדו מספר סיבים, שזרו אותם בחוזקה לכיוון אחד ויצרו חבל דקלאחר מכן איגדו מספר יתרים כדוגמת הראשון,
ליפפו בחוזקה ויצרו גדיל וכך, תוך כדי ליפופים לשני הכיוונים לסירוגים נוצרו החבל לפי העובי הדרוש.
לחבל זה היו עדיין מספר חסרונות:
אורך סיב מוגדל הגורם להיווצרות חבל חלש יחסית לעוביו.
תליית משקל על החבל יוצרת פרימה בליפוף.
החבל חשוף להשפעות אקלים כגון: רטיבות, מליחות, קרני שמש, טמפרטורות נמוכות או גבוהות במיוחד ועוד.
השפעות אלו גורמות לבלאי מואץ עקב ריקבון, התפוררות וכד'.
חבל קרמנטל - חבל הבנוי מליבה (קרן) ומעטפת (מנטל). המבנה הפנימי – הליבה של כל חבל משתנה
בהתאם לכל יצרן וסוג חבל. חבלי הקרמנטל נחלקים לשני סוגים:
חבל דינמי: המשמש לפעולות דינמיות כגון – בלימת נפילות וספיגתן ברכות בעיקר בטיפוס הובלה
תכונות של חבל דינמי בקוטר של 10,11 מ"מ
o מתיחות בזמן פעילות רגילה (80 ק"ג) 7% - 8%
o מתיחות עד קריעה כ- 55%
o יכולת ספיגת אנרגיה גבוהה (כוח בלימה של כ- 950 ק"ג)
o לפני שיווקו נבדק החבל במקדם נפילה של 1.78
· חבל סטטי: משמש לפעולות סטטיות כדון – משיכה, הרמה, גלישה וחילוץ.

קריטריונים לפסילת חבלים ורצועות
חבלים
התעבות החבל (בקטע מסוים)ב- 2 מ"מ ומעלה.
איבוד מעוביו של החבל (בקטע מסוים) בשליש ויותר.
התארכות החבל ב- 9% מאורכו ההתחלתי ללא חזרה לאורכו הראשוני בחבל דינמי, וב- 6% מאורכו ההתחלתי בחבל סטטי.
קרע במעטפת עד כדי ראיית הליבה.
מגע עם חומרים כימיים, כגון: חומצות, דלקים, שמנים וכו'.
החלקת המעטפת של הליבה.
נקודת התכה בחבל.
התיישנות החבל מעבר למספר שנות מדף, שנקבעו ע"י היצרן.
קרינת שמש – UV

רצועות
קרע בסיבים.
כתמים של חומרים כימיים.
נקודות התכה.
התיישנות מעבר למספר שנות מדף, שנקבעו על ידי היצרן.

לסיכום:
כשאנו ניגשים לעבודה בחבל עלינו להבין שהחבל מחזיק את חיינו ולכן חשוב מאוד לדעת את מירב תכונותיו,
יתרונותיו וחסרונותיו. לכן קלות דעת לגבי הפעילות בחבל יכולה בהחלט להביא לאסון !

מושגי יסוד הקשורים לחבלים
עומס הקריעה (BREAKING FORCE): העומס תחתיו יקרע החבל.
יכולת ספיגת אנרגיה (ENERGY ABSORBSION): יכולתו של החבל לספוג את האנרגיה הנוצרת כתוצאה מבלימת נפילה.
מעבר ליכולת זו יעבור החבל ממצבו האלסטי למצבו הפלסטי, כלומר לא יחזור עוד למצבו הראשוני
ולכן לא יוכל עוד לספוג נפילות כפי שספג עד כה.
יש לציין, כי לכל סוג חבל יכולת ספיגת אנרגיה ספציפית המאפיינת אותו.
· כוח בלימה (IMPACT FORCE): הכוח המרבי המופעל על חבל כתוצאה מבלימת נפילה.
כוח בלימה של 1200 ק"ג ומעלה נחשב למסוכן ביותר, כיוון שכוח ה- G המופעל על אדם בעת בלימה
זו עלול לגרום לנזקי גוף חמורים ובלי הפיכים.
· זמן הבלימה (IMPACT TIME): פרק הזמן בו החבל סופג את הנפילה. החבל מתכווץ ונמתח מספר פעמים עד לעצירתו המוחלטת.
· מקדם נפילה (FALL FACTOR): היחס שבין אורך הנפילה לאורך החבל שבלם את הנפילה.


מקדם נפילה
=
אורך הנפילה
אורך החבל

קשרים

מהו קשר? קשר הוא פיתול של החבל עצמו.
¨ קשר מחליש את החבל (כיפוף החבל יותר מתח בסיבים החיצוניים ויכולת החבל לשאת עומס אחרי שבירה נמוך יותר)
לכן, כשבונים קשר יש להקפיד על צורתו וכיננו כך שיחליש את החבל כמה שפחות.
¨ "קשר יפה הוא קשר טוב". לכל קשר צורה ייחודית, שרק בה הוא נכון.
¨ רצוי שהקשר יהיה קל לבנייה ונוח להתרה, אחרי שהופעל עליו עומס.
¨ יש להשאיר שרך באורך של 5-15 ס"מ. שרך קצר עלול לזחול פנימה ולפרום את הקשר, שרך ארוך מסרבל ועלול לגרום לתאונה.
¨ לכל קשר מבנה ותכונות המייחדים אותו לשימושים מסוימים ולכן, יש להשתמש בקשרים בהתאם.
¨ אחרי בניית קשר, יש להדק אותו מעט, כדי שלא יאבד את מבנהו בזמן, שלא פועל עליו עומס.

קשר בוהן


קשרי לולאה
פרפר אלפיני

קשר (לולאת) הצלה

לולאת שמינית מולבשת
לולאת שמינית מולבשת

לולאת שמינית בנויה

קשרי חיבור

קשר דייגים

קשר שטוח

קשר פלמי



קשר מים

קשרים שונים

קשר מוט

קשר (כפיתה) איטלקי

קשר (כפיתה) איטלקי – בנייה ביד אחת

קשרי חיכוך

היידן

פרוסיק

בכמן


החלשות קשרים באחוזים
לולאות

לולאות בוהן
21%
לולאת שמינית
16.5%
לולאת שמינית כפולה
14%
לולאת הצלה
פרפר אלפיני
28%
28%
קשרי חיבור

קשר דייגים
קשר פלמי
קשר שטוח
18%
29%
46%
קשר מים
45.5%
שמונה שטוח שמונה
19%
קשרי חיכוך

היידן
15.5%
בכמן
23%
פרוסיק
31%
פרוסיק צרפתי
27.5%


קשרים מתהדקים


חלוקת משקל
לכל אחיזה בסלע נקבע עד כמה ניתן לסמוך עליה על פי שיקול דעת כמובן!
כלומר – במידה ועל פי שיקולנו 2 אחיזות מסוימות היכולות לעמוד בעומס, שיופעל על העיגון,
כל אחת מהן תהיה אחיזה של 50%.
ü לכל אחיזה נחבר טבעת (ניתן ללא נעילה)
ü פתח הטבעת כלפי מעלה לכיוון העבודה
ü בין הטבעת נחבר רצועה או חבל
ü בסוף החלוקה בנקודה הסופית של הרצועה יש לחבר טבעת עם נעילה או 2 טבעות ללא נעילה כאשר הגשרים מנוגדים זה לזה
ü יש לפתל את הרצועה בחלוקת המשקל וליצור את האות "ע"
ü כעת כל העומס יופעל באופן זהה ב- 2 או 3 הנקודות, גם אם תיווצר תזוזה של כיוון משיכת הטבעת המרכזית.

קיצור מרחק הנפילה, ע"י קשר ברצועת חלוקת המשקל.
* מומלץ להכניס טבעת לתוך הקשר כדי להקל על פתיחתו בסיום העבודה.

השפעת הזווית על העומס המופעל על העיגונים

הזווית בין העגינות
העומס המופעל על כל עגינה *
300 או פחות
50%
450
51%
600
58%
900
71%
1200
100%
1500
193%
1700
573%
* הנתונים מתוך הספר
Mountaineering 7th Edition 2003
















השפעת הזווית על העומס המופעל על העיגונים


בטיחות בעבודה

בטיחות המדריך
חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת סיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה.
המדריך נמצא כל הזמן על שפת מצוק, צריך להתנתק מאבטחות ולהתחבר אליהן.
המדריך צריך להתקין את המערכת, המדריך חייב להיות מסוגל לתפעל מעצורים וכשלים במערכת.
ובסופו של דבר, המדריך הוא האחראי על הקבוצה והמנהיג שלה באותה נקודת זמן.
אם המדריך יפגע – כל הקבוצה תמצא בסיכון !!!
ולכן, האבטחה שלך – המדריך – חשובה לביטחון כל הקבוצה ולא רק לביטחונך האישי.

זיהוי נקודות קריטיות
בכל תהליך ההגלשה ותפעול תקלות חשוב לעצור בכל שלב ולבדוק שאין לנו נקודות קריטיות.
נקודות קריטיות יכולות להיות:
· פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק הקדמי של החבל
· פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק האחורי של החבל
· שחרור אמצעי חיכוך ללא אמצעי חיכוך נוסף
· החלפת אמצעי חיכוך בגלגלת (שינוי מעכרת הורדה למערכת הרמה) ללא הוספת "מערכת על חזור" כגון –
טנדאם פרוסיק או מעצור מכני אחר על החבל הראשי.
· מעבר קשר
· פתיחת טבעות תחת עבודה
· טבעות לא נעולות
· קסדה
· ריתמה
· אבטחת המדריך !!!


הכנת עמדת גלישה

קודם כל להתאבטח !
חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה.

לפני תחילת עבודה בשפת מצוק על המדריך להתאבטח ללא סיכון מיותר במידת האפשר.

מיקום המדריך
תכנון מראש על עמדת ההגלשה ימנע הרבה תקלות וישפר את איכות העבודה בשפת המצוק.
חשוב לזכור כי המדריך עובד בשפת המצוק שעות ארוכות, ולכן נוחות העבודה ויעילות תפעול
המערכת הינה חיונית להגלשה בטוחה ומניעת תאונות.

קשר עין עם הגולש
רצוי לתכנן את עמדת ההגלשה כך שהמדריך ימצא בנקודה בה הוא יכול לראות את הגולש לכל אורך המצוק.
קשר עין עם הגולש הינו קריטי ביותר בשפת המצוק. קשר זה חשוב הן כדי:
· להנחות את הגולש הלא מיומן על טכניקת הגלישה.
· להנחות את הגולש כיצד לעבור את שפת המצוק ללא התהפכות ולצפות מראש תקלה כזאת.
· להעניק תחושת בטחון לגולש.

קשר עין עם הקבוצה
לא פחות חשוב הינו הקשר עם הקבוצה בזמן העבודה.
יש נטייה טבעית של קבוצות להתקרב לשפת המצוק בצורה מסוכנת ו/או להתפזר לאזורים אחרים
מסביב למצוק אשר טומנים לא פחות סכנות. על המדריך להיות מסוגל, ככל שניתן, להיות בקשר
עין עם הקבוצה ולהנחות אותה בהתאם לקצב העבודה.

חבל ראשי וחבל גלישה
מיקום החבל הראשי וחבל הגלישה הינו קריטי לנוחות העבודה ובסופו של דבר – לבטיחות הגולש והמדריך.
חשוב לתכנן היטב את מיקום העגינות ביחס לחבלים.
במידת האפשר רצוי לצפות את כיוון הגלישה לאורך המצוק וכיווני הסטייה של החבלים
ולמנוע הצלבה על החבלים במהלך העבודה.
בדרך כלל רוב הגולשים הינם ימניים, לכן רצוי למקם את חבל האבטחה מצד ימין וחבל הגלישה מצד שמאל
(כשאנו מסתכלים לכיוון שפת המצוק) בכדי למנוע את הצלבת החבלים.

מיקום מערכת ההגלשה לאורך החבל הראשי
יעילות האבטחה
כדי שהאבטחה תהיה יעילה על המדריך להימצא מאחורי אמצעי החיכוך.
אם אמצעי החיכוך נמצא רחוק מדי משפת הצוק (קרוב יותר לעגינות), הרי שהמדריך ימצא
מלפני אמצעי החיכוך והאבטחה לא תהיה יעילה במקרה חירום.

תחושת הבטחון של הגולש
הגולש סומך על המדריך (ופחות על עצמו), ולכן חשוב שחבל האבטחה יכנס לעבודה
(יהיה מתוח ויעניק לגולש תחושת בטחון) עד לפני שפת המצוק.
כדי לאפשר זאת, יש למקם את אמצעי החיכוך על החבל הראשי רחוק יותר משפת
המצוק וקרוב יותר לעגינת החבל.

ההחלטה על מיקום אמצעי החיכוך על החבל הראשי הינה איזון בין צרכים שונים ומנוגדים:
הצורך בתחושת הבטחון של הגולש (הרחקת אמצעי החיכוך משפת המצוק), והצורך של המדריך
להימצא קרוב לשפת המצוק (לקשר עם הגולש), ועם זאת לבצע אבטחה יעילה (להימצא מאחורי אמצעי החיכוך.
לעולם לא ניתן לאזן את כל השיקולים !
ולכן, שיקול הדעת של המדריך הוא שייקבע את המיקום הסופי.

מיקום חבל העבודה (גוגל מוגל)
חשוב למקם את יתרת חבל האבטחה קרוב למדריך ולאמצעי החיכוך במערכת ההגלשה,
זאת במטרה למנוע חציית חבלים אחרים (בעיקר מתחת לחבלים עובדים), פיתולים בין החבלים,
לשמור על נוחות העבודה של המדריך, והכי חשוב: לשמור על סדר בעבודה והפרדה ברורה בין המערכות השונות בעמדת הגלישה.

לצפות תקלות מראש
חבל קצר – רצוי ללמוד את המסלול בו מעבירים את הקבוצה ואת גובה המפלים / מצוקים
והמכשולים הקיימים בהם. באם צריך להאריך חבל, יש להצטייד בחבלים רזרבים נוספים.
באם צריך לבצע מעבר קשק, יש להכין ציוד מתאים מראש.

אין קשר עם תחתית המצוק – כאשר אין לנו קשר עין או קשר ורבלי עם הגולש בתחתית המצוק
חשוב להיות בטוחים שהגולש הגיע לתחתית המצוד לפני הרמת חבל האבטחה.
באם אין אנחנו בטוחים ב- 100% שהגולש נמצא בתחתית המצוק, חשוב לנעול את חבל האבטחה לפני הרמה.

גישה לא נוחה – חשוב לתכנן איפה מתחילים לאבטח את הגולש הבא
(איפה מקליפים אליו את חבל האבטחה הראשי)? לחשוב האם הוא בסכנה לפני ההגעה אל המדריך והוא נמצא בסיכון גבוה).

בטיחות הקבוצה – קשר עין עם הקבוצה חשוב לכל אורך תהלך העבודה.
יש למנוע התקרבות של אנשים בקבוצה לשפת המצוק, חשוב לזכור! האחריות על כל הקבוצה הינה של המדריך.
על המדריך להיות מסוגל להתמודד עם לחץ הקבוצה להתקרב לשפת המצוק,
עם צלמים נועזים המתעקשים לתעד את גלישת החבר (או לתעד את הנפילה שלהם לתחתית המצוק).

שפת מצוק / התהפכות גולש – הדכה נכונה והרגעת הגולש הינם מכריעים בשפת המצוק.
זוהי הנקודה הקשה ביותר למעבר לכל גולש ולכן חשוב לעבוד לאט ולהנחות בצורה ברורה
ואסרטיבית את הגולש על מיקום הרגליים, מיקום הידיים וצורת התנועה לאורך המצוק.

מניעת סטיית חבל הגלישה – במקרה של חשש מהצלבת חבלים (כתוצאה מסטיית גולש לאורך המצוק)
חשוב לבצע עגינה משנית לחבל הגלישה, בכיוון נגדי לכיוון הסטייה הצפוי.
במידת האפשר, רצוי להעביר את עמדת המדריך לצד ההופכי לכיוון סטיית חבל הגלישה.

טנדאם פרוסיק
מטרה
שימוש במיתרי עזר – פרוסיק – כיחידה ראשית במערכת הגלישה / הרמה.
זכור!
פרוסיק אחד לעולם אינו מהווה מערכת ראשית, אלא מיתר עזר. טנדאם פרוסיק כן!

שימושים
על חזור במערכת הרמה – בעת העלאת גולש למעלה / צמצום החבל תחת עומס.
טנדאם פרוסיק מאפשר לנו למשוך את החבל בביטחה ללא צורך בנעילה של החבל בכל פעם מחדש.

ניתוק אמצעי חיכוך מחבל ראשי (ללא אמצעי חיכוך נוסף) – אם היינו מנתקים את אמצעי החיכוך של החבל
ללא מעצור אחר במערכת, הרי שהחבל היה ממשיך לזרום בכיוון העומס והגולש היה נופל לתחתית המצוק.
טנדאם פרוסיק מאפשר לנו לנתק את אמצעי החיכוך בביטחה, כאשר הטנדאם פרוסיק הופך
להיות הנקודה הקריטית בחבל, מוריד את העומס מאמצעי החיכוך ומאפשר לנו לנתק אותו ולהרכיב אותו שוב מאחורי המכשול.

שיטה
מחברים שני פרוסיקים לחבל העבודה. פרוסיק קצר – עובד תחת עומס. פרוסיק ארוך יותר – רפוי לגיבוי בלבד.

פתרונות חלופיים
שימוש בקשר היידן ברצועה (סלינג) – רצועה מהווה 100%. ניתן להשתמש ברצועה אחת בקשר
היידן במקום טנדאם פרוסיק. עקב הקושי לתפעל קשר היידן אחרי שהופעל עליו עומס,
מומלץ להשתמש רק בצד נייח לחלוטין שבו הקר לא צריך לזוז לאורך החבל.

שימוש ביתרת החבל ליצירת חבל חלופי (קשר מוט בעניבה) –
במקרה אין לנו מספיק פרוסיקים ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק
בשיני צידי החבל העומד. ניתן להשתמש ביתרת החבל שלא עובד ליצירת "חבל חדש" אשר
יאובטח לנקודת העגינה בצידו האחורי ולטנדאם פרוסיק בצידו הקדמי.
*יש להיזהר לא לשחרר את אמצעי החיכוךמהחבל העובד לפני חיבור המערכת העוקפת.
*שים לב: באיזה חלק של החבל הולכים להשתמש ... !!!

מכונת פרוסיק
מטרה
שחרור העומס מחלק של החבל (בד"כ בסמוך לאמצעי החיכוך) ע"י הרמת הגולש מרחק קצר ובמהירות.
אזהרה ! מכונת פרוסיק בנויה מפרוסיק אחד בכל צד, ולכן איננה מהווה מערכת בטוחה ראשית.
אם יש צורך בשחרור אמצעי חיכוך על החבל הראשי, חובה להשתמש בטנדאם פרוסיק !!!

מכונת פרוסיק בד"כ תשמש אותנו למעבר קשר על החבל הראשי (חבל האבטחה) או לפתרון תקלה באמצעי החיכוך (פיתול של החבל וכדומה).

שימוש במכונת פרוסיק לצורך מעבר קשר בחבל האבטחה (החבל הראשי)
1. יש אמצעי חיכוך נוסף –
א. נחבר אמצעי חיכוך נוסף / חדש בסמוך ללולאה של אמצעי החיכוך הראשוני.
ב. ננעל את אמצעי החיכוך החדש בשני חצאי קביעות.
ג. נחבר פרוסיק על חבל האבטחה בין אמצעי החיכוך לבין הגולש (לפני אמצעי החיכוך).
ד. נחבר את יתרת החבל מאחור בקשר כל שהוא או לפרוסיק נוסף בכדי ליצור ממנו "חבל הרמה" חיצוני וחדש במערכת.
אזהרה ! אין לפתוח את הטבעת החבל הראשי או כל טבעת אחרת תחת עבודה !!! יש להשתמש בטבעות נפרדות למערכות עומס שונות.
ה. את החבל החדש נעביר דרך טבעת הפרוסיק הקדמי (לפני אמצעי החיכוך) ונבצע הרמה של הגולש, עד לשחרור העומס מאמצעי החיכוך.
ו. ננעל את החבל לפרוסיק האחורי בשני חצאי קביעות.
ז. נשחרר את אמצעי החיכוך הראשוני (עם התקלה) מהחבל.
אזהרה ! יש לוודא כי אמצעי החיכוך הנוסף נעול בשתי חצאי קביעות !!!
ח. נשחרר את החבל הפרוסיק האחורי ונוריד לאט ובזהירות את הגולש עד להחזרת המתח לחבל העבודה הראשי.
ט. ננקה את כל המערכת והמשך הורדה.
2. אין אמצעי חיכוך נוסף –
א. יש להשתמש בטנדאם פרוסיק בשני צידי החבל (או רצועה עם קשר היידן) !!!
ב. התהליך זהה החל משלב ג, אולם בכל מקום שרשום פרוסיק, יש לוודא שחיברנו טנדאם פרוסיק !!!
או התחברנו לנקודה ראשית במערכת כגון: לולאה שהיא בחבל האבטחה או טבעת ראשית בעגינה.
ג. לפני שחרור אמצעי החיכוך – יש לוודא שוב שאין לנו נקודת קריטיות במערכת !!!
ד. חשוב לזכור! חיי הגולש תלויים בטנדאם פרוסיק. יש לוודא שהפרוסיקים תקינים.


מעבר – קשר –
במערכת הורדה / משלף
*בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.




מעבר – קשר –
במערכת הרמה / מערכת רווח כח Z
*בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.





מערכת הורדה "משלף"
1. שיטת גלישה / הורדה באופן פסיבי המתאימה לאירועים הבאים:
ü פריסת חבל לאורך מצוק בעל מכשוללים בלתי נראים לעין וחוסר קשר עין לתחתית המצוק.
ü פריסת חבל לאורך מצוק בעת שנושבת רוח פנים חזקה.
ü צורך להורדת גולש בלתי מנוסה
ü הורדה מהירה של מספר גולשים 2 או 3 ביחד.
2. הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים:
צוות הורדה הכלול 3 אנשי צוות מהם 2 מדריכים.
א. מפעיל מכונת משלף 1 – מכונה ראשית
ב. מפעיל מכונת משלף 2 – מכונה משנית
ג. מקשר לניהול פעולות ההורדה ויצירת קשר בין ה"נשלף" למפעילי המכונות.
3. הציוד הדרוש:
א. ה"נשלף" ציוד גלישה רגיל עם 2 טבעות מאובטחות ללא אמצעי חיכוך.
ב. מפעיל מכונה ראשית – מערכת גלישה, אמצעי חיכוך, חבל אבטחה למקרה של משטח עבודה צר.
ג. מפעיל מכונה משנית – כמו מפעיל מכונה ראשית.
ד. ה"מקשר" – חבל אבטחה, חבל חירום, ערכת מדריך.
4. סדר הפעולות:
1. התחברות ה"נשלף" אל קצוות חבלי השליפה לרתמה ללא נקודות קריטיות בהתאם לסדר הבא:
1) קצה חבל המכונה הראשית בלולאת שמינית בתוספת חצי קשר דייגים בקצה חבל למטרת סימון חבל ראשי.
2) קצה חבל המכונה המשנית בלולאת שמינית
2. מתיחת החבלים מכוון ה"נשלף" אל אמצעי החיכוך ואבטחתם על ידי מפעילי המכונות.
3. בדיקת המערכת על ידי ה"מקשר" לאחר אבטחתו.
4. מתן הוראה לתחילת פעולה השליפה – "תחילת הורדה".
5. ה"נשלף" מותח את המערכת לאחור ושוקע לכיוון תחתית המצוק.
6. מפעילי המכונות משחררים את האבטחות ומוכנים להורדה – שחרור חבלים דרך אמצעי החיכוך בהתאם להוראות ה"מקשר".
7. וידוי הגעת ה"נשלף" לתחתית המצוק על ידי ה"מקשר" (קשר עין, קול, אלחוטי, סימן מוסכם בחבלים).
8. שינוי יעוד המערכת בהתאם לאפשרויות הבאות:
1) הפיכת מערכת השליפה לעמדת גלישה
· הרמת החבל המשני למשטח העבודה והפיכתו לחבל אבטחה.
· השארת החבל הראשי כחבל גלישה קבוע.
· שינוי תפקיד מצוות שליפה למדריך מאבטח.
2) הפיכת מערכת השליפה למערכת הרמה Z


מערכת משלף
עקרון הפעולה של מערכת רווח כוח

ההסבר המובא להלן נועד להסביר בצורה פשוטה וברורה את עקרון הפעולה של מערכות רווח הכוח ולתאר את אופן חישוב רווח כוח.

הגדרת מושגים:
v מערכת כוח רווח: מערכת רווח כוח הנה מערכת המסייעת למפעיל אותה להתגבר על כוחות,
הן ע"י הקטנת הכוח הנדרש והן ע"י הכוונת הפעלת הכוח מעמדה נוחה יותר.
v יתרון מכני: היתרון המכני היינו היחס בין ה"כוח המתנגד" (הכוח שיש להתגבר עליו) לבין ה"כוח הפועל"
(הכוח בו מושכים) המופעל באמצעות המערכת.
v מערכת תאורטית: מערכת תאורטית הנה מערכת שבה לא נלקחים בחשבון משקל מרכיביה וכוחות החיכוך ביניהם.

דוגמאות של מערכות רווח כוח

כיצד מחשבים רווח כוח?

על מנת לחשב בצורה יעילה "רווח כוח" להלן מספר "כללי אצבע" אשר נועדו להקל על פעולת החישוב ולעשותה נוחה יותר.

כללי אצבע:
1. חישוב רווח הכוח מתחיל מנקודת המשיכה. כלומר, מתחילים את החישוב מהנקודה
בה מושכים את החבל עד לנקודת האחיזה על המשקל.
2. החישוב נעשה בעזרת הכלל הבא:
הכוח המופעל על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח המופעל על המשך החבל בצידה השני.
1. כלל זה נובע מכך, שבגלגלת עובר חבל אשר העומס לכל אורכו הוא אחיד ללא תלות במיקומה של הגלגלת.
3. בחישוב יש להתייחס למערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית
2. יש להבין כי הכלאה בין שיטת חישוב זו לאחרת עשויה להטעות.

דוגמאות
דוגמא א':
W – מסמל את המשקל



v בכל אחת מן המערכות העומס על החבל אחיד לכל אורכו.
v במקרים 1, 2 העומס שווה למשקל הוגף W ובמקרה 3 העומס על החבל שווה
למחצית מד עומס (זאת לצורך המחשה והבהרת עקרונות החישוב).

דוגמא ב': גלגלת שינוי כיוון:
על מנת לדעת כיצד מתבטא הכוח (בו אנו מושכים את החבל) על המשקולת, נציב לפני
המשקולת מד עומס (זאת לצורך המחשת והבהרת עקרונות החישוב).




דרך חישוב רווח הכוח:
נתחיל מנקודת המשיכה (כלל אצבע 1) – מושכים בכוח X ולכן על החבל מופעל כוח X .
על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת מופעל גם כוח X (כלל אצבע 2).
חבל זה מחובר למד עומס, שיראה (במצב של שיווי משקל) שמופעל עליו עומס X.

מכאן, הכוח שבו אנו מושכים את קצה החבל מופעל גם בקצהו השני של מד העומס
(המשקולת כמובן). למעשה, אין זה חשוב איפה לאורך החבל נמקם את מד העומד – הוא תמיד יראה עומס X (כלל אצבע 2).

גלגלת המונחת בצורה זו נקראת "גלגלת שינוי כיוון" משום שהוא לא משנה את יחסי
הכוחות אלא רק משנה את כיוון הכוח המופעל.

על הגלגלת מופעל עומס כפו ל מזה המופעל על החבל וזאת מכיוון שמצידה האחד של
הגלגלת ישנו חבל אשר מפעיל על הגלגלת כוח X וגם מצידה השני של הגלגלת ישנו חבל
אשר מפעיל עליה כוח X ומכאן, שעל הגלגלת מופעל כוח 2X .


דוגמא ג': יתרון מכני 2:




חישוב:
לפי כלל אצבע 1 נתחיל מנקודת המשיכה – מושכים בכוח X ולכן גם על החבל מופעל כוח X.
לפי כלל אצבע 2 גם על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת (ולכן גם על המשקולת) מופעל כוח X2
(בהתייחס כמובן למערכת תאורטית כלל אצבע 3).
ניתן לראות זאת באופן אחר אם נבין, שהכוח שמפעילה המשקולת מופעל על דני חתכי חבל
כך שכל אחד מהם נושא רק במחצית מן העומס.

v מכאן ניתן להבין, שגלגלת המונחת בצורה זו יוצרת יתרון מכני ביחס של 1:2
כלומר – כוח שנפעיל בקצה המערכת יוכפל בסופה של המערכת.
v כמו בכל מאזן של אנרגיה במצב בו אנו יוצרים רווח יש גם הפסד.
v במקרה זה: היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך ביחס ישיר אחד לשני.
משמע, ככל שהיתרון המכני יגדל כך תגדל כמות החבל שנאלץ למשוך בכדי להרים את המשקולת.
ביתרון מכני 2 על מנת להרים את המשקולת 1 מ' יש למשוך 2 מ' של חבל. ביתרון מכני 3 על מנת
להרים את המשקולת 1 מ' יש למשוף 3 מ' של חבל וביתרון מכני 4 יש למשוך 4 מ' של חבל וכן הלאה.


לסיכום:


בדוגמאות 2, 1 אין יתרון מכני ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של 1 מ' יש למשוך 1 מ' של חבל.
בדוגמא 3 ישנה מערכת יתרון מכני 2 ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של 1 מ' יש למשוך 2 מ'
של חבל (כמובן בהפעלת מחצית מן הכוח שדרוש בדוגמאות 2, 1).

דוגמא ד': יתרון מכני 3 – מערכת רווח כוח Z:







v האותיות (A), (B), (C), (D)
חישוב יתרון מכני 3 – מושכים את החבל בכוח X (כלל אצבע 1).
על חבל המשיכה (A), על המשך החבל מציגה השני של גלגלת ה"בכמן" (B) וכן על המשך החבל מציגה
השני של גלגלת העיגון (C) מופעל כוח X (לכל אורך החבל, מנקודת המשיכה וכד לנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל,
מופעל כוח X – כלל אצבע 2).

מכאן על גלגלת ה"בכמן" ולכן גם על ה"בכמן" עצמו מופעל כוח X2 וזאת מכיוון שחבל המשיכה (A)
מפעיל כוח X והמשך החבל מצידה השני של הגלגלת (B) מפעיל גם כוח X.

בנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל פועלים שני כוחות משיכה:
- קשר ה"בכמן" מושך בכוח של X2
- החבל עליו קשור ה"בכמן" מושך בכוח של X

מכאן, מנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל ועד למשקולת אותה אנו רוצים להרים קטע (D) מופעל כוח של X3 ולכן זהו יתרון מכני 3.

כמובן שעל כך משיכת חבל באורך מסוים תעלה המשקולת שליש מאורך זה.

עתה, לאחר שהנו את הכללים לחישוב רווח כוח ואת שיטת החישוב, חשוב לזכור:
1. שיטה זו נועדה ליצור מצב בו כל אחד יהיה מסוגל להבין ולחשב את מערכת רווח הכוח אותה בנה או ברצונו לבנות,
בצורה תאורטית.
2. מכיוון ששיטה זו הנה תאורטית יש להבין שב"שטח" לחיכוך יש תפקיד מכריע הגורם מספר שינויים במערכת התיאורטית:
א. חיכוך החבל על המצוק יותר מצב בו צריך להפעיל יותר כוח על מנת להרים את המשקולת,
שכן כוח זה מתגבר לא רק על המשקל אלא גם על כוח החיכוך (חיכוך זה במקרים מסוימים
יכול להיות גדול מאוד ואף לגרום לקריעת החבל).
ב. החיכוך של החבל על הגלגלת, משטח העבודה והמצוק גורם למצב בו כל המערכת נכנסת לעומת גדול,
דבר המשפיע על העיגונים ושאר האמצעים במערכת.
ג. מכיוון שבמערכת רווח כוח ישנם מספר חבלים הנעים על משטח העבודה,
יש להבין שהוספת גלגלות וחבלים להגדלת כוח הרווח יוצרת לא רק רווח כוח גדול יותר אלא
חיכוך ועומסים יותר גדולים (דבר שלעיתים אינו לטובת המשתמש).
ד. זווית משיכה – חשוב מאוד להקפיד ולמשוך את קצה החבל במקביל לשאר מערכת ההרמה,
כלומר בזווית של 180 מעלות., כיוון, שבדיוק כמו בחלוקת משקל שאנו מבצעים בעיגון, גם במצב זה,
ככל שנגדיל את הזווית שבין החבל שאנו מושכים ושאר החבל (העובר בגלגלות ומתחבר למשקולת),
כך נאלץ להפעיל כוח רב יותר בכדי למשוך.
לכן, כל עוד אין אילוצי שטח המונעים משיכה במקביל לקו המחבר בין העיגון והמשקולת,
יש למשוך את החבל קרוב ככל האפשר לנקודת העיגון או לבצע "שינוי כיוון" ע"י הוספת גלגלת נייחת בנקודת העיגון.

לסיכום להלן הדגשים:
1. מתחילים את חישוב רווח הכוח מנקודת המשיכה והלאה.
2. הכוח על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח על המשך החבל בצידה השני.
3. בזמן חישוב מערכת רווח הכוח יש להתייחס אל מערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית.
4. שימוש בשיטות אחרות עשוי להטעות.
5. היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך.
6. זכור: בשטח לחיכוך יש חשיבות מכרעת ויש להבין ולהתייחס להשפעותיו.


מערכת הרמה בסיסית – Z

v יש לקשור את ה"קשר האיטלקי" על טבעת אגסית (H.M.S), ואל על טבעת D רגילה.

נוהל גולש אחרון
v נוהל זו הינו נקודת קריטית במערכת הגלישה !!!
ביצוע תפקיד "גולש אחרון" יבוצע רק על ידי מדריך מיומן.

v בסיום פעולת הגלישה באפיק נחל, המשך פעילות ללא יכולת פירוק התחנה והורדת הציוד בדרך עוקפת.

v ביצוע גלישת המדריך תוך איסוף הציוד והשארת מינימום ציוד בתחנה והמשך הפעילות במורד אפיק הנחל.

v הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים:

1. מדריך אחרון – "גולש אחרון"
2. מדריך מאבטח בתחתית המצוק באבטחה תחתית – יש לוודא שהנ"ל עומד עם קסדה.

v סדר בפעולות:
1. ה"גולש האחרון" מאבטח את חבל הגלישה וחבל האבטחה לאחת ממערכות העגינה תוך השארת שרכים ארוכים של כ- 2 מטר כל אחד.
2. בניית עיגון להשארה בשטח.
3. העברת אחד השרכים דרך עיגון שנשאר בשטח.
4. חיבור חבל האבטחה לחבל הגלישה בקשר חיבור וסימון חבל המשיכה או הכפלת החבל במקרה שאורך החבל כפול מגובה המצוק.
5. חיבור 2 חבלי הגלישה דרך אמצעי חיכוך ל"גולש אחרון".
6. הודעה למאבטח התחתי – מוכן לגלישה.
7. אישור המאבטח התחתי כי הוא אוחז את קצוות החבל ומוכן לאבטחה.
8. גלישה מאובטחת על שני החבלים לתחתית המצוק.
9. משיכת אחד החבלים (המסומן) והעברת החבל השני דרך העיגון הנשאר עד נפילתו למטה.
v דגשים:
1. סימון / זיהוי החבל שעומדים למשוך
2. מניעת חיכוך החבל בשפת המצוק
3. העברת הקשר בין 2 החבלים מעבר לשפות המצוק לפני הגולש
4. ביטול פיתולים בחבל בזמן המשיכה
5. ביצוע ניסוי משיכה לפני ירידת ה"גולש האחרון"
6. ביצוע תפקיד "גולש אחרון" רק על ידי מדריך מיומן.

בס"ד
חבלים ורצועות
חבל הוא התוצר הסופי של שזירה או ליפוף של מספר סיבים טבעיים או סינתטיים.

החבלים הראשונים נעשו מסיבים טבעיים כגון: אגבה, מנילה, כותנה, סיזל וכו'. שימושם העיקרי היה נשיאה ותמיכה
של משאות כבדים, אך גם כעזר בביצוע "עבודות גובה" הן בתחום האסטרטגי, בניית מסתור והגעה אליו והן
בתחום התזונתי מציאת מזון במקומות קשים להגעה. התגלית המעניינת ביותר בתחום זה, היא בניית מקדשים
בודהיסטים בסין, שנבנו בטכניקות גלישה לפני כ- 1600 שנה.
חבלים אלו נעשו ע"י יצירת לחצים תוך יצירת לחצים תוך שימוש בסיבים רבים המלופפים בכיוונים מנוגדים,
כלומר: איגדו מספר סיבים, שזרו אותם בחוזקה לכיוון אחד ויצרו חבל דקלאחר מכן איגדו מספר יתרים כדוגמת הראשון,
ליפפו בחוזקה ויצרו גדיל וכך, תוך כדי ליפופים לשני הכיוונים לסירוגים נוצרו החבל לפי העובי הדרוש.
לחבל זה היו עדיין מספר חסרונות:
אורך סיב מוגדל הגורם להיווצרות חבל חלש יחסית לעוביו.
תליית משקל על החבל יוצרת פרימה בליפוף.
החבל חשוף להשפעות אקלים כגון: רטיבות, מליחות, קרני שמש, טמפרטורות נמוכות או גבוהות במיוחד ועוד.
השפעות אלו גורמות לבלאי מואץ עקב ריקבון, התפוררות וכד'.
חבל קרמנטל - חבל הבנוי מליבה (קרן) ומעטפת (מנטל). המבנה הפנימי – הליבה של כל חבל משתנה בהתאם
לכל יצרן וסוג חבל. חבלי הקרמנטל נחלקים לשני סוגים:
חבל דינמי: המשמש לפעולות דינמיות כגון – בלימת נפילות וספיגתן ברכות בעיקר בטיפוס הובלה
תכונות של חבל דינמי בקוטר של 10,11 מ"מ
o מתיחות בזמן פעילות רגילה (80 ק"ג) 7% - 8%
o מתיחות עד קריעה כ- 55%
o יכולת ספיגת אנרגיה גבוהה (כוח בלימה של כ- 950 ק"ג)
o לפני שיווקו נבדק החבל במקדם נפילה של 1.78
· חבל סטטי: משמש לפעולות סטטיות כדון – משיכה, הרמה, גלישה וחילוץ.


קריטריונים לפסילת חבלים ורצועות
חבלים
התעבות החבל (בקטע מסוים)ב- 2 מ"מ ומעלה.
איבוד מעוביו של החבל (בקטע מסוים) בשליש ויותר.
התארכות החבל ב- 9% מאורכו ההתחלתי ללא חזרה לאורכו הראשוני בחבל דינמי, וב- 6% מאורכו ההתחלתי בחבל סטטי.
קרע במעטפת עד כדי ראיית הליבה.
מגע עם חומרים כימיים, כגון: חומצות, דלקים, שמנים וכו'.
החלקת המעטפת של הליבה.
נקודת התכה בחבל.
התיישנות החבל מעבר למספר שנות מדף, שנקבעו ע"י היצרן.
קרינת שמש – UV

רצועות
קרע בסיבים.
כתמים של חומרים כימיים.
נקודות התכה.
התיישנות מעבר למספר שנות מדף, שנקבעו על ידי היצרן.

לסיכום:
כשאנו ניגשים לעבודה בחבל עלינו להבין שהחבל מחזיק את חיינו ולכן חשוב מאוד לדעת את מירב תכונותיו,
יתרונותיו וחסרונותיו. לכן קלות דעת לגבי הפעילות בחבל יכולה בהחלט להביא לאסון !

מושגי יסוד הקשורים לחבלים
עומס הקריעה (BREAKING FORCE): העומס תחתיו יקרע החבל.
יכולת ספיגת אנרגיה (ENERGY ABSORBSION): יכולתו של החבל לספוג את האנרגיה הנוצרת כתוצאה מבלימת נפילה.
מעבר ליכולת זו יעבור החבל ממצבו האלסטי למצבו הפלסטי, כלומר לא יחזור עוד למצבו הראשוני ולכן לא יוכל עוד לספוג נפילות כפי שספג עד כה.
יש לציין, כי לכל סוג חבל יכולת ספיגת אנרגיה ספציפית המאפיינת אותו.
· כוח בלימה (IMPACT FORCE): הכוח המרבי המופעל על חבל כתוצאה מבלימת נפילה. כוח בלימה של 1200 ק"ג
ומעלה נחשב למסוכן ביותר, כיוון שכוח ה- G המופעל על אדם בעת בלימה זו עלול לגרום לנזקי גוף חמורים ובלי הפיכים.
· זמן הבלימה (IMPACT TIME): פרק הזמן בו החבל סופג את הנפילה. החבל מתכווץ ונמתח מספר פעמים עד לעצירתו המוחלטת.
· מקדם נפילה (FALL FACTOR): היחס שבין אורך הנפילה לאורך החבל שבלם את הנפילה.


מקדם נפילה
=
אורך הנפילה
אורך החבל

קשרים

מהו קשר? קשר הוא פיתול של החבל עצמו.
¨ קשר מחליש את החבל (כיפוף החבל יותר מתח בסיבים החיצוניים ויכולת החבל לשאת עומס אחרי שבירה נמוך יותר)
לכן, כשבונים קשר יש להקפיד על צורתו וכיננו כך שיחליש את החבל כמה שפחות.
¨ "קשר יפה הוא קשר טוב". לכל קשר צורה ייחודית, שרק בה הוא נכון.
¨ רצוי שהקשר יהיה קל לבנייה ונוח להתרה, אחרי שהופעל עליו עומס.
¨ יש להשאיר שרך באורך של 5-15 ס"מ. שרך קצר עלול לזחול פנימה ולפרום את הקשר, שרך ארוך מסרבל ועלול לגרום לתאונה.
¨ לכל קשר מבנה ותכונות המייחדים אותו לשימושים מסוימים ולכן, יש להשתמש בקשרים בהתאם.
¨ אחרי בניית קשר, יש להדק אותו מעט, כדי שלא יאבד את מבנהו בזמן, שלא פועל עליו עומס.

קשר בוהן


קשרי לולאה
פרפר אלפיני

קשר (לולאת) הצלה

לולאת שמינית מולבשת
לולאת שמינית מולבשת

לולאת שמינית בנויה

קשרי חיבור

קשר דייגים

קשר שטוח

קשר פלמי



קשר מים

קשרים שונים

קשר מוט

קשר (כפיתה) איטלקי

קשר (כפיתה) איטלקי – בנייה ביד אחת



קשרי חיכוך

היידן

פרוסיק

בכמן

החלשות קשרים באחוזים
לולאות

לולאות בוהן
21%
לולאת שמינית
16.5%
לולאת שמינית כפולה
14%
לולאת הצלה
פרפר אלפיני
28%
28%
קשרי חיבור

קשר דייגים
קשר פלמי
קשר שטוח
18%
29%
46%
קשר מים
45.5%
שמונה שטוח שמונה
19%
קשרי חיכוך

היידן
15.5%
בכמן
23%
פרוסיק
31%
פרוסיק צרפתי
27.5%


קשרים מתהדקים



חלוקת משקל
לכל אחיזה בסלע נקבע עד כמה ניתן לסמוך עליה על פי שיקול דעת כמובן!
כלומר – במידה ועל פי שיקולנו 2 אחיזות מסוימות היכולות לעמוד בעומס, שיופעל על העיגון, כל אחת מהן תהיה אחיזה של 50%.
ü לכל אחיזה נחבר טבעת (ניתן ללא נעילה)
ü פתח הטבעת כלפי מעלה לכיוון העבודה
ü בין הטבעת נחבר רצועה או חבל
ü בסוף החלוקה בנקודה הסופית של הרצועה יש לחבר טבעת עם נעילה או 2 טבעות ללא נעילה כאשר הגשרים מנוגדים זה לזה
ü יש לפתל את הרצועה בחלוקת המשקל וליצור את האות "ע"
ü כעת כל העומס יופעל באופן זהה ב- 2 או 3 הנקודות, גם אם תיווצר תזוזה של כיוון משיכת הטבעת המרכזית.

קיצור מרחק הנפילה, ע"י קשר ברצועת חלוקת המשקל.
* מומלץ להכניס טבעת לתוך הקשר כדי להקל על פתיחתו בסיום העבודה.


השפעת הזווית על העומס המופעל על העיגונים

הזווית בין העגינות
העומס המופעל על כל עגינה *
300 או פחות
50%
450
51%
600
58%
900
71%
1200
100%
1500
193%
1700
573%
* הנתונים מתוך הספר
Mountaineering 7th Edition 2003


















השפעת הזווית על העומס המופעל על העיגונים


בטיחות בעבודה

בטיחות המדריך
חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת סיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה.
המדריך נמצא כל הזמן על שפת מצוק, צריך להתנתק מאבטחות ולהתחבר אליהן.
המדריך צריך להתקין את המערכת, המדריך חייב להיות מסוגל לתפעל מעצורים וכשלים במערכת.
ובסופו של דבר, המדריך הוא האחראי על הקבוצה והמנהיג שלה באותה נקודת זמן.
אם המדריך יפגע – כל הקבוצה תמצא בסיכון !!!
ולכן, האבטחה שלך – המדריך – חשובה לביטחון כל הקבוצה ולא רק לביטחונך האישי.

זיהוי נקודות קריטיות
בכל תהליך ההגלשה ותפעול תקלות חשוב לעצור בכל שלב ולבדוק שאין לנו נקודות קריטיות.
נקודות קריטיות יכולות להיות:
· פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק הקדמי של החבל
· פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק האחורי של החבל
· שחרור אמצעי חיכוך ללא אמצעי חיכוך נוסף
· החלפת אמצעי חיכוך בגלגלת (שינוי מעכרת הורדה למערכת הרמה) ללא הוספת "מערכת על חזור"
כגון – טנדאם פרוסיק או מעצור מכני אחר על החבל הראשי.
· מעבר קשר
· פתיחת טבעות תחת עבודה
· טבעות לא נעולות
· קסדה
· ריתמה
· אבטחת המדריך !!!


הכנת עמדת גלישה

קודם כל להתאבטח !
חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה.

לפני תחילת עבודה בשפת מצוק על המדריך להתאבטח ללא סיכון מיותר במידת האפשר.

מיקום המדריך
תכנון מראש על עמדת ההגלשה ימנע הרבה תקלות וישפר את איכות העבודה בשפת המצוק.
חשוב לזכור כי המדריך עובד בשפת המצוק שעות ארוכות, ולכן נוחות העבודה ויעילות תפעול
המערכת הינה חיונית להגלשה בטוחה ומניעת תאונות.

קשר עין עם הגולש
רצוי לתכנן את עמדת ההגלשה כך שהמדריך ימצא בנקודה בה הוא יכול לראות את הגולש לכל אורך המצוק.
קשר עין עם הגולש הינו קריטי ביותר בשפת המצוק. קשר זה חשוב הן כדי:
· להנחות את הגולש הלא מיומן על טכניקת הגלישה.
· להנחות את הגולש כיצד לעבור את שפת המצוק ללא התהפכות ולצפות מראש תקלה כזאת.
· להעניק תחושת בטחון לגולש.

קשר עין עם הקבוצה
לא פחות חשוב הינו הקשר עם הקבוצה בזמן העבודה.
יש נטייה טבעית של קבוצות להתקרב לשפת המצוק בצורה מסוכנת ו/או להתפזר לאזורים אחרים מסביב
למצוק אשר טומנים לא פחות סכנות. על המדריך להיות מסוגל, ככל שניתן, להיות בקשר עין עם הקבוצה
ולהנחות אותה בהתאם לקצב העבודה.

חבל ראשי וחבל גלישה
מיקום החבל הראשי וחבל הגלישה הינו קריטי לנוחות העבודה ובסופו של דבר – לבטיחות הגולש והמדריך.
חשוב לתכנן היטב את מיקום העגינות ביחס לחבלים.
במידת האפשר רצוי לצפות את כיוון הגלישה לאורך המצוק וכיווני הסטייה של החבלים ולמנוע
הצלבה על החבלים במהלך העבודה.
בדרך כלל רוב הגולשים הינם ימניים, לכן רצוי למקם את חבל האבטחה מצד ימין וחבל הגלישה מצד שמאל
(כשאנו מסתכלים לכיוון שפת המצוק) בכדי למנוע את הצלבת החבלים.


מיקום מערכת ההגלשה לאורך החבל הראשי
יעילות האבטחה
כדי שהאבטחה תהיה יעילה על המדריך להימצא מאחורי אמצעי החיכוך. אם אמצעי החיכוך נמצא רחוק
מדי משפת הצוק (קרוב יותר לעגינות), הרי שהמדריך ימצא מלפני אמצעי החיכוך והאבטחה לא תהיה יעילה במקרה חירום.

תחושת הבטחון של הגולש
הגולש סומך על המדריך (ופחות על עצמו), ולכן חשוב שחבל האבטחה יכנס לעבודה
(יהיה מתוח ויעניק לגולש תחושת בטחון) עד לפני שפת המצוק.
כדי לאפשר זאת, יש למקם את אמצעי החיכוך על החבל הראשי רחוק יותר משפת המצוק וקרוב יותר לעגינת החבל.

ההחלטה על מיקום אמצעי החיכוך על החבל הראשי הינה איזון בין צרכים שונים ומנוגדים:
הצורך בתחושת הבטחון של הגולש (הרחקת אמצעי החיכוך משפת המצוק), והצורך של המדריך
להימצא קרוב לשפת המצוק (לקשר עם הגולש), ועם זאת לבצע אבטחה יעילה (להימצא מאחורי אמצעי החיכוך.
לעולם לא ניתן לאזן את כל השיקולים !
ולכן, שיקול הדעת של המדריך הוא שייקבע את המיקום הסופי.

מיקום חבל העבודה (גוגל מוגל)
חשוב למקם את יתרת חבל האבטחה קרוב למדריך ולאמצעי החיכוך במערכת ההגלשה,
זאת במטרה למנוע חציית חבלים אחרים (בעיקר מתחת לחבלים עובדים), פיתולים בין החבלים, לשמור על נוחות העבודה של המדריך,
והכי חשוב: לשמור על סדר בעבודה והפרדה ברורה בין המערכות השונות בעמדת הגלישה.

לצפות תקלות מראש
חבל קצר – רצוי ללמוד את המסלול בו מעבירים את הקבוצה ואת גובה המפלים / מצוקים והמכשולים הקיימים בהם.
באם צריך להאריך חבל, יש להצטייד בחבלים רזרבים נוספים. באם צריך לבצע מעבר קשק, יש להכין ציוד מתאים מראש.

אין קשר עם תחתית המצוק – כאשר אין לנו קשר עין או קשר ורבלי עם הגולש בתחתית המצוק חשוב להיות
בטוחים שהגולש הגיע לתחתית המצוד לפני הרמת חבל האבטחה.
באם אין אנחנו בטוחים ב- 100% שהגולש נמצא בתחתית המצוק, חשוב לנעול את חבל האבטחה לפני הרמה.

גישה לא נוחה – חשוב לתכנן איפה מתחילים לאבטח את הגולש הבא (איפה מקליפים אליו את חבל האבטחה הראשי)?
לחשוב האם הוא בסכנה לפני ההגעה אל המדריך והוא נמצא בסיכון גבוה).

בטיחות הקבוצה – קשר עין עם הקבוצה חשוב לכל אורך תהלך העבודה. יש למנוע התקרבות של אנשים בקבוצה
לשפת המצוק, חשוב לזכור! האחריות על כל הקבוצה הינה של המדריך. על המדריך להיות מסוגל להתמודד עם לחץ
הקבוצה להתקרב לשפת המצוק, עם צלמים נועזים המתעקשים לתעד את גלישת החבר (או לתעד את הנפילה שלהם לתחתית המצוק).

שפת מצוק / התהפכות גולש – הדכה נכונה והרגעת הגולש הינם מכריעים בשפת המצוק. זוהי הנקודה הקשה
ביותר למעבר לכל גולש ולכן חשוב לעבוד לאט ולהנחות בצורה ברורה ואסרטיבית את הגולש על מיקום הרגליים, מיקום הידיים וצורת התנועה לאורך המצוק.

מניעת סטיית חבל הגלישה – במקרה של חשש מהצלבת חבלים (כתוצאה מסטיית גולש לאורך המצוק)
חשוב לבצע עגינה משנית לחבל הגלישה, בכיוון נגדי לכיוון הסטייה הצפוי.
במידת האפשר, רצוי להעביר את עמדת המדריך לצד ההופכי לכיוון סטיית חבל הגלישה.


טנדאם פרוסיק
מטרה
שימוש במיתרי עזר – פרוסיק – כיחידה ראשית במערכת הגלישה / הרמה.
זכור!
פרוסיק אחד לעולם אינו מהווה מערכת ראשית, אלא מיתר עזר. טנדאם פרוסיק כן!

שימושים
על חזור במערכת הרמה – בעת העלאת גולש למעלה / צמצום החבל תחת עומס. טנדאם פרוסיק מאפשר
לנו למשוך את החבל בביטחה ללא צורך בנעילה של החבל בכל פעם מחדש.

ניתוק אמצעי חיכוך מחבל ראשי (ללא אמצעי חיכוך נוסף) – אם היינו מנתקים את אמצעי החיכוך של
החבל ללא מעצור אחר במערכת, הרי שהחבל היה ממשיך לזרום בכיוון העומס והגולש היה נופל לתחתית המצוק.
טנדאם פרוסיק מאפשר לנו לנתק את אמצעי החיכוך בביטחה, כאשר הטנדאם פרוסיק הופך להיות הנקודה הקריטית בחבל,
מוריד את העומס מאמצעי החיכוך ומאפשר לנו לנתק אותו ולהרכיב אותו שוב מאחורי המכשול.

שיטה
מחברים שני פרוסיקים לחבל העבודה. פרוסיק קצר – עובד תחת עומס. פרוסיק ארוך יותר – רפוי לגיבוי בלבד.

פתרונות חלופיים
שימוש בקשר היידן ברצועה (סלינג) – רצועה מהווה 100%. ניתן להשתמש ברצועה אחת בקשר היידן במקום טנדאם פרוסיק.
עקב הקושי לתפעל קשר היידן אחרי שהופעל עליו עומס, מומלץ להשתמש רק בצד נייח לחלוטין שבו הקר לא צריך לזוז לאורך החבל.

שימוש ביתרת החבל ליצירת חבל חלופי (קשר מוט בעניבה) –
במקרה אין לנו מספיק פרוסיקים ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק בשיני צידי החבל העומד.
ניתן להשתמש ביתרת החבל שלא עובד ליצירת "חבל חדש" אשר יאובטח לנקודת העגינה בצידו האחורי ולטנדאם פרוסיק בצידו הקדמי.
*יש להיזהר לא לשחרר את אמצעי החיכוךמהחבל העובד לפני חיבור המערכת העוקפת.
*שים לב: באיזה חלק של החבל הולכים להשתמש ... !!!


מכונת פרוסיק
מטרה
שחרור העומס מחלק של החבל (בד"כ בסמוך לאמצעי החיכוך) ע"י הרמת הגולש מרחק קצר ובמהירות.
אזהרה ! מכונת פרוסיק בנויה מפרוסיק אחד בכל צד, ולכן איננה מהווה מערכת בטוחה ראשית.
אם יש צורך בשחרור אמצעי חיכוך על החבל הראשי, חובה להשתמש בטנדאם פרוסיק !!!

מכונת פרוסיק בד"כ תשמש אותנו למעבר קשר על החבל הראשי (חבל האבטחה) או לפתרון תקלה באמצעי החיכוך
(פיתול של החבל וכדומה).

שימוש במכונת פרוסיק לצורך מעבר קשר בחבל האבטחה (החבל הראשי)
1. יש אמצעי חיכוך נוסף –
א. נחבר אמצעי חיכוך נוסף / חדש בסמוך ללולאה של אמצעי החיכוך הראשוני.
ב. ננעל את אמצעי החיכוך החדש בשני חצאי קביעות.
ג. נחבר פרוסיק על חבל האבטחה בין אמצעי החיכוך לבין הגולש (לפני אמצעי החיכוך).
ד. נחבר את יתרת החבל מאחור בקשר כל שהוא או לפרוסיק נוסף בכדי ליצור ממנו "חבל הרמה" חיצוני וחדש במערכת.
אזהרה ! אין לפתוח את הטבעת החבל הראשי או כל טבעת אחרת תחת עבודה !!! יש להשתמש בטבעות נפרדות למערכות עומס שונות.
ה. את החבל החדש נעביר דרך טבעת הפרוסיק הקדמי (לפני אמצעי החיכוך) ונבצע הרמה של הגולש,
עד לשחרור העומס מאמצעי החיכוך.
ו. ננעל את החבל לפרוסיק האחורי בשני חצאי קביעות.
ז. נשחרר את אמצעי החיכוך הראשוני (עם התקלה) מהחבל.
אזהרה ! יש לוודא כי אמצעי החיכוך הנוסף נעול בשתי חצאי קביעות !!!
ח. נשחרר את החבל הפרוסיק האחורי ונוריד לאט ובזהירות את הגולש עד להחזרת המתח לחבל העבודה הראשי.
ט. ננקה את כל המערכת והמשך הורדה.
2. אין אמצעי חיכוך נוסף –
א. יש להשתמש בטנדאם פרוסיק בשני צידי החבל (או רצועה עם קשר היידן) !!!
ב. התהליך זהה החל משלב ג, אולם בכל מקום שרשום פרוסיק, יש לוודא שחיברנו טנדאם פרוסיק !!!
או התחברנו לנקודה ראשית במערכת כגון: לולאה שהיא בחבל האבטחה או טבעת ראשית בעגינה.
ג. לפני שחרור אמצעי החיכוך – יש לוודא שוב שאין לנו נקודת קריטיות במערכת !!!
ד. חשוב לזכור! חיי הגולש תלויים בטנדאם פרוסיק. יש לוודא שהפרוסיקים תקינים.


מעבר – קשר –
במערכת הורדה / משלף
*בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.






מעבר – קשר –
במערכת הרמה / מערכת רווח כח Z
*בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.








מערכת הורדה "משלף"
1. שיטת גלישה / הורדה באופן פסיבי המתאימה לאירועים הבאים:
ü פריסת חבל לאורך מצוק בעל מכשוללים בלתי נראים לעין וחוסר קשר עין לתחתית המצוק.
ü פריסת חבל לאורך מצוק בעת שנושבת רוח פנים חזקה.
ü צורך להורדת גולש בלתי מנוסה
ü הורדה מהירה של מספר גולשים 2 או 3 ביחד.
2. הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים:
צוות הורדה הכלול 3 אנשי צוות מהם 2 מדריכים.
א. מפעיל מכונת משלף 1 – מכונה ראשית
ב. מפעיל מכונת משלף 2 – מכונה משנית
ג. מקשר לניהול פעולות ההורדה ויצירת קשר בין ה"נשלף" למפעילי המכונות.
3. הציוד הדרוש:
א. ה"נשלף" ציוד גלישה רגיל עם 2 טבעות מאובטחות ללא אמצעי חיכוך.
ב. מפעיל מכונה ראשית – מערכת גלישה, אמצעי חיכוך, חבל אבטחה למקרה של משטח עבודה צר.
ג. מפעיל מכונה משנית – כמו מפעיל מכונה ראשית.
ד. ה"מקשר" – חבל אבטחה, חבל חירום, ערכת מדריך.
4. סדר הפעולות:
1. התחברות ה"נשלף" אל קצוות חבלי השליפה לרתמה ללא נקודות קריטיות בהתאם לסדר הבא:
1) קצה חבל המכונה הראשית בלולאת שמינית בתוספת חצי קשר דייגים בקצה חבל למטרת סימון חבל ראשי.
2) קצה חבל המכונה המשנית בלולאת שמינית
2. מתיחת החבלים מכוון ה"נשלף" אל אמצעי החיכוך ואבטחתם על ידי מפעילי המכונות.
3. בדיקת המערכת על ידי ה"מקשר" לאחר אבטחתו.
4. מתן הוראה לתחילת פעולה השליפה – "תחילת הורדה".
5. ה"נשלף" מותח את המערכת לאחור ושוקע לכיוון תחתית המצוק.
6. מפעילי המכונות משחררים את האבטחות ומוכנים להורדה – שחרור חבלים דרך אמצעי החיכוך בהתאם להוראות ה"מקשר".
7. וידוי הגעת ה"נשלף" לתחתית המצוק על ידי ה"מקשר" (קשר עין, קול, אלחוטי, סימן מוסכם בחבלים).
8. שינוי יעוד המערכת בהתאם לאפשרויות הבאות:
1) הפיכת מערכת השליפה לעמדת גלישה
· הרמת החבל המשני למשטח העבודה והפיכתו לחבל אבטחה.
· השארת החבל הראשי כחבל גלישה קבוע.
· שינוי תפקיד מצוות שליפה למדריך מאבטח.
2) הפיכת מערכת השליפה למערכת הרמה Z


מערכת משלף

עקרון הפעולה של מערכת רווח כוח

ההסבר המובא להלן נועד להסביר בצורה פשוטה וברורה את עקרון הפעולה של מערכות רווח הכוח ולתאר את אופן חישוב רווח כוח.

הגדרת מושגים:
v מערכת כוח רווח: מערכת רווח כוח הנה מערכת המסייעת למפעיל אותה להתגבר על כוחות,
הן ע"י הקטנת הכוח הנדרש והן ע"י הכוונת הפעלת הכוח מעמדה נוחה יותר.
v יתרון מכני: היתרון המכני היינו היחס בין ה"כוח המתנגד" (הכוח שיש להתגבר עליו) לבין ה"כוח הפועל"
(הכוח בו מושכים) המופעל באמצעות המערכת.
v מערכת תאורטית: מערכת תאורטית הנה מערכת שבה לא נלקחים בחשבון משקל מרכיביה וכוחות החיכוך ביניהם.

דוגמאות של מערכות רווח כוח



כיצד מחשבים רווח כוח?

על מנת לחשב בצורה יעילה "רווח כוח" להלן מספר "כללי אצבע" אשר נועדו להקל על פעולת החישוב ולעשותה נוחה יותר.

כללי אצבע:
1. חישוב רווח הכוח מתחיל מנקודת המשיכה. כלומר, מתחילים את החישוב מהנקודה בה מושכים את החבל עד לנקודת האחיזה על המשקל.
2. החישוב נעשה בעזרת הכלל הבא:
הכוח המופעל על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח המופעל על המשך החבל בצידה השני.
1. כלל זה נובע מכך, שבגלגלת עובר חבל אשר העומס לכל אורכו הוא אחיד ללא תלות במיקומה של הגלגלת.
3. בחישוב יש להתייחס למערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית
2. יש להבין כי הכלאה בין שיטת חישוב זו לאחרת עשויה להטעות.

דוגמאות
דוגמא א':
W – מסמל את המשקל




v בכל אחת מן המערכות העומס על החבל אחיד לכל אורכו.
v במקרים 1, 2 העומס שווה למשקל הוגף W ובמקרה 3 העומס על החבל שווה למחצית מד עומס
(זאת לצורך המחשה והבהרת עקרונות החישוב).

דוגמא ב': גלגלת שינוי כיוון:
על מנת לדעת כיצד מתבטא הכוח (בו אנו מושכים את החבל) על המשקולת, נציב לפני המשקולת מד עומס
(זאת לצורך המחשת והבהרת עקרונות החישוב).






דרך חישוב רווח הכוח:
נתחיל מנקודת המשיכה (כלל אצבע 1) – מושכים בכוח X ולכן על החבל מופעל כוח X .
על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת מופעל גם כוח X (כלל אצבע 2). חבל זה מחובר למד עומס,
שיראה (במצב של שיווי משקל) שמופעל עליו עומס X.

מכאן, הכוח שבו אנו מושכים את קצה החבל מופעל גם בקצהו השני של מד העומס (המשקולת כמובן).
למעשה, אין זה חשוב איפה לאורך החבל נמקם את מד העומד – הוא תמיד יראה עומס X (כלל אצבע 2).

גלגלת המונחת בצורה זו נקראת "גלגלת שינוי כיוון" משום שהוא לא משנה את יחסי הכוחות אלא רק משנה את כיוון הכוח המופעל.

על הגלגלת מופעל עומס כפו ל מזה המופעל על החבל וזאת מכיוון שמצידה האחד של הגלגלת ישנו
חבל אשר מפעיל על הגלגלת כוח X וגם מצידה השני של הגלגלת ישנו חבל אשר מפעיל עליה כוח X ומכאן,
שעל הגלגלת מופעל כוח 2X .


דוגמא ג': יתרון מכני 2:




חישוב:
לפי כלל אצבע 1 נתחיל מנקודת המשיכה – מושכים בכוח X ולכן גם על החבל מופעל כוח X.
לפי כלל אצבע 2 גם על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת (ולכן גם על המשקולת) מופעל כוח X2
(בהתייחס כמובן למערכת תאורטית כלל אצבע 3).
ניתן לראות זאת באופן אחר אם נבין, שהכוח שמפעילה המשקולת מופעל על דני חתכי חבל כך שכל אחד מהם נושא
רק במחצית מן העומס.

v מכאן ניתן להבין, שגלגלת המונחת בצורה זו יוצרת יתרון מכני ביחס של 1:2
כלומר – כוח שנפעיל בקצה המערכת יוכפל בסופה של המערכת.
v כמו בכל מאזן של אנרגיה במצב בו אנו יוצרים רווח יש גם הפסד.
v במקרה זה: היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך ביחס ישיר אחד לשני.
משמע, ככל שהיתרון המכני יגדל כך תגדל כמות החבל שנאלץ למשוך בכדי להרים את המשקולת.
ביתרון מכני 2 על מנת להרים את המשקולת 1 מ' יש למשוך 2 מ' של חבל. ביתרון מכני 3 על מנת להרים את
המשקולת 1 מ' יש למשוף 3 מ' של חבל וביתרון מכני 4 יש למשוך 4 מ' של חבל וכן הלאה.


לסיכום:





בדוגמאות 2, 1 אין יתרון מכני ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של 1 מ' יש למשוך 1 מ' של חבל.
בדוגמא 3 ישנה מערכת יתרון מכני 2 ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של 1 מ' יש למשוך 2 מ' של חבל
(כמובן בהפעלת מחצית מן הכוח שדרוש בדוגמאות 2, 1).

דוגמא ד': יתרון מכני 3 – מערכת רווח כוח Z:






v האותיות (A), (B), (C), (D)
חישוב יתרון מכני 3 – מושכים את החבל בכוח X (כלל אצבע 1).
על חבל המשיכה (A), על המשך החבל מציגה השני של גלגלת ה"בכמן" (B) וכן על המשך החבל
מציגה השני של גלגלת העיגון (C) מופעל כוח X (לכל אורך החבל, מנקודת המשיכה וכד לנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל,
מופעל כוח X – כלל אצבע 2).

מכאן על גלגלת ה"בכמן" ולכן גם על ה"בכמן" עצמו מופעל כוח X2 וזאת מכיוון שחבל המשיכה (A)
מפעיל כוח X והמשך החבל מצידה השני של הגלגלת (B) מפעיל גם כוח X.

בנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל פועלים שני כוחות משיכה:
- קשר ה"בכמן" מושך בכוח של X2
- החבל עליו קשור ה"בכמן" מושך בכוח של X

מכאן, מנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל ועד למשקולת אותה אנו רוצים להרים קטע (D) מופעל כוח של X3 ולכן זהו יתרון מכני 3.

כמובן שעל כך משיכת חבל באורך מסוים תעלה המשקולת שליש מאורך זה.

עתה, לאחר שהנו את הכללים לחישוב רווח כוח ואת שיטת החישוב, חשוב לזכור:
1. שיטה זו נועדה ליצור מצב בו כל אחד יהיה מסוגל להבין ולחשב את מערכת רווח הכוח אותה
בנה או ברצונו לבנות, בצורה תאורטית.
2. מכיוון ששיטה זו הנה תאורטית יש להבין שב"שטח" לחיכוך יש תפקיד מכריע הגורם מספר שינויים במערכת התיאורטית:
א. חיכוך החבל על המצוק יותר מצב בו צריך להפעיל יותר כוח על מנת להרים את המשקולת,
שכן כוח זה מתגבר לא רק על המשקל אלא גם על כוח החיכוך (חיכוך זה במקרים מסוימים יכול להיות גדול
מאוד ואף לגרום לקריעת החבל).
ב. החיכוך של החבל על הגלגלת, משטח העבודה והמצוק גורם למצב בו כל המערכת נכנסת לעומת גדול,
דבר המשפיע על העיגונים ושאר האמצעים במערכת.
ג. מכיוון שבמערכת רווח כוח ישנם מספר חבלים הנעים על משטח העבודה, יש להבין שהוספת
גלגלות וחבלים להגדלת כוח הרווח יוצרת לא רק רווח כוח גדול יותר אלא חיכוך ועומסים יותר גדולים
(דבר שלעיתים אינו לטובת המשתמש).
ד. זווית משיכה – חשוב מאוד להקפיד ולמשוך את קצה החבל במקביל לשאר מערכת ההרמה,
כלומר בזווית של 180 מעלות., כיוון, שבדיוק כמו בחלוקת משקל שאנו מבצעים בעיגון, גם במצב זה,
ככל שנגדיל את הזווית שבין החבל שאנו מושכים ושאר החבל (העובר בגלגלות ומתחבר למשקולת),
כך נאלץ להפעיל כוח רב יותר בכדי למשוך.
לכן, כל עוד אין אילוצי שטח המונעים משיכה במקביל לקו המחבר בין העיגון והמשקולת,
יש למשוך את החבל קרוב ככל האפשר לנקודת העיגון או לבצע "שינוי כיוון" ע"י הוספת גלגלת נייחת בנקודת העיגון.

לסיכום להלן הדגשים:
1. מתחילים את חישוב רווח הכוח מנקודת המשיכה והלאה.
2. הכוח על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח על המשך החבל בצידה השני.
3. בזמן חישוב מערכת רווח הכוח יש להתייחס אל מערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית.
4. שימוש בשיטות אחרות עשוי להטעות.
5. היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך.
6. זכור: בשטח לחיכוך יש חשיבות מכרעת ויש להבין ולהתייחס להשפעותיו.


מערכת הרמה בסיסית – Z





v יש לקשור את ה"קשר האיטלקי" על טבעת אגסית (H.M.S), ואל על טבעת D רגילה.

נוהל גולש אחרון
v נוהל זו הינו נקודת קריטית במערכת הגלישה !!!
ביצוע תפקיד "גולש אחרון" יבוצע רק על ידי מדריך מיומן.

v בסיום פעולת הגלישה באפיק נחל, המשך פעילות ללא יכולת פירוק התחנה והורדת הציוד בדרך עוקפת.

v ביצוע גלישת המדריך תוך איסוף הציוד והשארת מינימום ציוד בתחנה והמשך הפעילות במורד אפיק הנחל.

v הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים:

1. מדריך אחרון – "גולש אחרון"
2. מדריך מאבטח בתחתית המצוק באבטחה תחתית – יש לוודא שהנ"ל עומד עם קסדה.

v סדר בפעולות:
1. ה"גולש האחרון" מאבטח את חבל הגלישה וחבל האבטחה לאחת ממערכות העגינה תוך השארת שרכים ארוכים של כ- 2 מטר כל אחד.
2. בניית עיגון להשארה בשטח.
3. העברת אחד השרכים דרך עיגון שנשאר בשטח.
4. חיבור חבל האבטחה לחבל הגלישה בקשר חיבור וסימון חבל המשיכה או הכפלת החבל במקרה שאורך החבל כפול מגובה המצוק.
5. חיבור 2 חבלי הגלישה דרך אמצעי חיכוך ל"גולש אחרון".
6. הודעה למאבטח התחתי – מוכן לגלישה.
7. אישור המאבטח התחתי כי הוא אוחז את קצוות החבל ומוכן לאבטחה.
8. גלישה מאובטחת על שני החבלים לתחתית המצוק.
9. משיכת אחד החבלים (המסומן) והעברת החבל השני דרך העיגון הנשאר עד נפילתו למטה.
v דגשים:
1. סימון / זיהוי החבל שעומדים למשוך
2. מניעת חיכוך החבל בשפת המצוק
3. העברת הקשר בין 2 החבלים מעבר לשפות המצוק לפני הגולש
4. ביטול פיתולים בחבל בזמן המשיכה
5. ביצוע ניסוי משיכה לפני ירידת ה"גולש האחרון"
6. ביצוע תפקיד "גולש אחרון" רק על ידי מדריך מיומן.

אזור מטולה, מפה 1 - החרמון, הגולן ו"אצבע הגליל".

דרגת קושי: משפחות. אורך המסלול: כ - 3 ק"מ. סימון: ללא סימון במפה 2001, 2002.
תאור כללי:
תחילת המסלול בחניון חורשת וייס (בפינה הצפון - מזרחית של מטולה). המסלול יורד דרומה במדרגות אל אפיק נחל עיון ומגיע עד ל"מפל - עיון" שגובהו 9.2 מ'. קיר בטון קטן בראש המפל יוצר בריכה קטנה בנחל. מהמפל הנחל זורם דרומה לאורך 200 מ' בקניון המתחתר בסלעי קירטון ויוצר נוף של מדרונות מתונים. המסלול ממשיך במדרון מערבה ומקיף את הקלחת הגדולה שאל תוכה נופל המפל השני - "מפל הטחנה".
מי המפל מחליקים על קיר רחב שגובהו כ - 21 מ'. המסלול צר וחשוף לכל אורכו. בצידי המסלול גדלים עצים מסוגים שונים כגון אלה ארצישראלית, אשחר ואדר סורי. מהמפל המסלול מטפס אל כתף הנחל ועובר ליד בית - הקברות של המושבה מטולה עד מרפסת התצפית המשקיפה על מפל התנור. משם יורד המסלול בתלילות אל מרגלות "מפל - התנור". המפל נוחת אל הקרקע מגובה של כ - 30 מ' . מהמפל ממשיך המסלול ומסתיים בחניון השמורה. המסלול חשוף ברובו.
סכום - דגשים והמלצות:
מסלול קל ונוח להליכה המשלב נוף הררי, הליכה בגדות נחל יפיפה בו זורמים מים רבים בעונת החורף. רוב המסלול עשיר בצמחיה שאינה מפריעה להליכה. לאורך המסלול נקודות תצפית מרהיבות על המפלים. המסלול מומלץ להליכה מחורשת וייס לחניון התחתון של השמורה.
נוף, טבע ונקודות חן:
לאורך הנחל מספר מפלים מרהיבים - "מפל - עיון" שגובהו 9.20 מ', "מפל - הטחנה" שגובהו כ - 21 מ', "מפל האשד" שגובהו כ - 9.50 מ' ו"מפל התנור" שגובהו כ - 30 מ' ונפילת המים מגובה זה יצרה את הארובה המפורסמת. על מפלים ניתן לצפות ממרפסות תצפית הממוקמות לאורך המסלול.
עונות מומלצות לטיול:
כל עונות השנה.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף מטיילים:
הורדה בחורשת "וייס" בצד הצפון מזרחי של המושבה מטולה. איסוף בחניון התחתון של השמורה. המסלול אורכי.
(קיים מסלול מעגלי המתחיל ומסתיים בחניון התחתון ומגיע עד "מפל התנור").
משך הליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כ - שעתיים. עיתוי אחרון לכניסה כ - 3 שעות לפני חשכה.
מקומות מתאימים להפסקה חניה/חניון:
בחורשת "וייס" ובחניון התחתון.
שילוט והכוונה במסלול:
המסלול אינו מסומן אך קיים שילוט לכל אורכו. מנקודת ההתחלה ועד תצפית התנור מספר המסלול 2001 ומהתצפית ועד החניון מספר המסלול 2002.
מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
מעקורפסות התצפית שעל גדות הנחל - אין לעבור את המעקות. בסמוך למפלים השביל עובר סמוך לשפת המצוק - אין לשבת במקומות אלה.
"צווארי בקבוק" במסלול:
רובו של המסלול צר ומחייב הליכה בטור.
קליטה - קשר:
לכל אורך המסלול קשר תקין.
דרכי פינוי (רכוב, רגלי):
פינוי רגלי עד לחניון התחתון ומשם ברכב.
נקודת מילוי מים:
בתחילת המסלול בחורשת "וייס" ובחניון התחתון.
אירועים מיוחדים שהתרחשו בעבר:
תלמידה שישבה על שפת בריכת המפל החליקה לתוכו ונפצעה.

אזור צפון ים המלח קיבוץ קלי"ה - מפה 8 - צפון מדבר יהודה וים המלח.


דרגת קושי: משפחות.
אורך המסלול: כ- 1 ק"מ.
סימון: ירוק 8211.
תאור כללי:
אתר הקומראן הינו יישוב שהוקם בידי האיסיים. אנשי הכת פרשו מחיי העיר ועסקו בכתיבת ספרי קודש וחקלאות. לצורך העיסוק כתיבת ספרי קודש הקימו במעלה הנחל מערכת מים וסכרים להובלת המים לשימוש ביתי ולמקוואות. בכניסה מצגת המתארת את חיי הקהילה באווירה מיסטית.
סיכום- דגשים והמלצות:
אתר בדרגת קושי קלה. מותאם להליכה בעומס חום כבד.
נוף, טבע ונקודות חן:
האתר שחוזר, שופץ ונחשפה מערכת מים המפותחת.
עונות מומלצות לטיול:
בתקופת הסתיו החורף והאביב.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף מטיילים :
הורדה בחניית הכניסה לאתר- האסוף מאותה נקודה.
משך הליכה :
משך ההליכה באתר עפ"י תכני הלימוד, ההליכה למערכת הסכרים עד הערוץ כ- חצי שעה לכל כיוון.
מקומות מתאימים להפסקה/חניה/חניון:
בכניסה אתר סככות צל. סככות צל נמצאות לאורך מבני האתר. בערוץ אן מקום חנייה מוצל.
שלוט והכוונה במסלול:
הסימון מורה למסלול מסומן בירוק מתחיל ביציאה מן האתר לכיוון מערב לאורך אמת המים הקדומה.
מתקנים לאורך המסלול ותקינותם:
באתר שבילי עץ מוגבהים וההליכה עפ"י השלוט, בערוץ אתר גלישה מאושר.
מפגעים בטיחותיים:
חלק מהמבנים רעוע אין לטפס או לרדת משביל המשולט. בקטע האחרון לפני הערוץ שפת מצוק- זהירות!
הכניסה לערוץ ליד מפל -זהירות!
קליטה - קשר:
בתוך הערוץ אין קשר.
דרכי פינוי (רכוב, רגלי):
פינוי רגלי מהערוץ עד לתחילת אמת המים. כניסת רכב פיני בתאום עם גורמי הרשות הגנים.
נקודות מילוי מים:
באתר הקומארן

אזור דרום מדבר יהודה, מפה 11: דרום מדבר יהודה וים המלח.


דרגת קושי: מטיבי לכת.
אורך המסלול: כ- 16.5 ק"מ.
סימון: ירוק-11102, כחול-11131, ירוק-11132, ירוק-11133,
אדום-11137, כחול-11134.
תאור כללי:
תחילת המסלול מחניון הלילה של נחל צאלים. המסלול (ירוק) פונה בכיוון צפון מערב, יוצא משפך נחל צאלים ומטפס (כחול) במעלה צאלים אל רמת המדבר. המשכו על גב רמת המדבר בשטח מישורי תוך שהוא חוצה מספר ערוצים ומגיע למפגש עם המסלול הירוק (אחרי כ-3 ק"מ). המשך המסלול (ירוק) מערבה ואחרי כ-1 ק"מ הוא מגיע לתצפית יפה אל נחל הרדוף ועין צפצפה. מהתצפית ממשיך המסלול תוך חציית מספר ערוצים ואחרי כ-4 ק"מ הוא פונה דרומה ויורד אל נחל הרדוף. במפגש עם הנחל ישנו גב המלא מים כמעט כל השנה. המסלול חוצה את הנחל ומטפס דרומה במעלה נמר אל רמת המדבר עד הגיעו לראש מעלה נמר שם ישנה תצפית יפה אל נחל צאלים, ים המלח, הלשון והרי מואב. המשך המסלול בירידה מזרחה במעלה נמר עד תחתית נחל צאלים כ-400 מ' מערבה בנחל צאלים, נמצא עין נמר-מעין הנובע כל השנה. המשך המסלול מזרחה בעיקר על גדתו הדרומית של נחל צאלים עד המפגש עם מסלול אדום והמשך עליו כ-300 מ' עד המפגש עם מסלול כחול היורד חזרה אל אפיק הנחל ומסתיים בחניון הלילה. מסלול חשוף.
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול בדרגת קושי גבוהה, ארוך מאוד החולף על 3 מעלות קשים ולאורכו תצפיות מרהיבות, גבי מים ומעין. המסלול מחייב כמות גדולה מאוד של מים ומומלץ להתחילו מוקדם בבוקר. מומלץ ללון בחניון הלילה. סכנת שטפונות בחורף. מומלץ להליכה כמתואר.
נוף, טבע ונקודות חן:
תצפית ראש מעלה צאלים, תצפית ראש מעלה נמר, גב בהרדוף, עין נמר.
עונות מומלצות לטיול:
סתיו, חורף, אביב.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף המטיילים:
הורדה ואיסוף: חניון הלילה של נחל צאלים. נ.צ. 1817-0845. הגעה לחניון דרך כביש 90 ופניה מערבה לפני ק"מ 231 על דרך עפר (שחור 1101) כ-3 ק"מ עד חניון הלילה.
משך ההליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כ-11 שעות. עיתוי כניסה אחרון כ-12 שעות לפני חשכה.
מקומות מומלצים להפסקה/חניה:
בראש מעלה צאלים בתצפית, ליד הגב בנחל הרדוף, בתצפית ראש מעלה נמר, בעין נמר.
שלוט והכוונה במסלול:
קיים שילוט בכניסה מכביש 90. המסלול מסומן היטב.
פגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
סכנת שטפונות בחורף. אין ללכת בעומס חום כבד.
קליטה - קשר:
תקין ברוב המסלול למעט בתוך הנחלים.
דרכי פינוי (רכוב, רגלי):
דרך עפר לרכב 4X4 המגיעה מבקעת קנאים לרמת המדבר עד לתצפית על עין צפצפה ולראש מעלה נמר.
נקודות מילוי מים:
אין. יש לבוא עם הרבה מאוד מים.

אזור בקעת הירדן - מפה 5-6 - בקעת הירדן ומזרח השומרון.


דרגת קושי: רגיל.
אורך המסלול: כ -11 ק"מ.
סימון: אדום 5527.
תאור כללי:
תחילת המסלול בדרך עפר העוקפת את מושב נתיב הגדוד מצפון. המסלול יורד מערבה לנחל טלעת זערה, ממשיך עד למזלג ואדיות (ואדי א-דליה - ואדי א-רישה) נפגש עם שחור 5629, פונה לואדי א-דליה וממשיך בואדי תוך מעבר מגדה לגדה תוך עקיפת מדרגות סלע ומפלונים. לאחר כ- 1.5 ק"מ עולה לגדה הצפונית ומגיע אל ריכוז המערות שבמקום. שם הוא מסתיים. בקרבת המערות שבילים בנויים המעידים על התיישבות מסודרת שהיתה מקום מסתור למורדים מתקופות שונות. מהמערות חזרה אל נקודת ההתחלה באותו מסלול. מסלול מדברי חשוף וצחיח. (ניתן לסיים המסלול במחצבות כוכב השחר).
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול בדרגת קושי בינונית העובר באיזור מדברי צחיח לאורך ואדיות, מדרגות סלע ומפלונים המסתיים באיזור המערות הממחישות את צורת החיים במדבר כמקום מסתור והגנה בתקופות שונות. הממצאים הארכיאולוגים שבמערות נותנים תמונה על היקף וגודל הקהילה שהיתה במקום. מסלול הלוך וחזור.
נוף, טבע ונקודות חן:
המערות הגדולות.
עונות מומלצות לטיול:
סתיו, חורף, אביב.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף מטיילים:
הורדה ואיסוף - בפינה הצפון מערבית של מושב נתיב הגדוד (נ.צ. 1558-1925 ). מסלול הלוך חזור.
משך הליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כ- 6 שעות. עיתוי אחרון לכניסה 7 שעות לפני חשכה.
מקומות מתאימים להפסקה חניה/חניון:
במזלג הואדיות א-דליה - ואדי א-רישה ובמערות.
שלוט והכוונה במסלול:
בוצע סימון חדש בצבע אדום (בשטח). אפשרות סטיה של הסימון החדש מהסימון הקודם עקב שיטפונות. הסימונים מתחברים בעליה לגדה הצפונית באזור המערות. מסלול שחור 5629 מעגלי חוצה פעמיים את המסלול.
מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
במספר קטעים השביל תלול ועובר על שפת מצוק הואדי - זהירות מהחלקה/נפילה.
יש לקבל אישור מחטמ"ר הבקעה לביצוע המסלול.
"צווארי בקבוק" במסלול:
לאחר הכניסה לואדי א-דליה - הליכה בטור.
קליטה - קשר:
קשר תקין.
דרכי פינוי ( רכוב, רגלי ):
קיימת דרך עפר צבאית הנכנסת בואדי טלעת זערה המסתעפת צפונה במקביל לואדי א-דליה. (טעונה בדיקה לאחר חורף מחשש לסחיפה). קיימת דרך עפר המגיעה ממערב, ממחצבת כוכב השחר - שתי הדרכים לפינוי ברכב 4X4.
נקודות מילוי מים:
במושב נתיב הגדוד או בקיבוץ גלגל.
ציוד מיוחד:
במידה והכניסה למערות מאושרת יש להצטייד בפנסים ובציוד לסימון נתיב כניסה.

אזור עין גדי מפה 8 - צפון מדבר יהודה וים המלח.


דרגת קושי: מטיבי לכת.
הגבלת גיל : מכיתה י'.
אורך המסלול: כ-11 ק"מ.
סימון: ירוק 11021, כחול (רק בשטח) אדום 11020 - 11015.
תאור כללי:
תחילת המסלול משער קיבוץ עין גדי (ירוק).
המסלול עוקף את עין גדי מדרום ומערב וממשיך לכיוון מערב.
מעלה צרויה הינו תלול מאוד וקשה לטיפוס, כשתחילתו בטיפוס בכיוון מערב ואחרי כ-3/4 ק"מ, הוא פונה לכיוון דרום תוך המשך הטיפוס על הר צרויה ותוך כדי חציית מספר ערוצים עד הגיעו אל גב ההר - רמת חבר.
המסלול אינו מסומן לכל אורכו עקב שיטפונות וסחף.
ישנם במעלה מספר קטעים צרים ותלולים וכן מספר תצפיות יפות לכיוון עין גדי ואל נחל ערוגות.
על רמת חבר המסלול (ירוק) הופך לדרך רחבה והוא פונה כללית לכיוון צפון-מערב ואחרי כ-500 מ' מתחבר למסלול כחול (מסומן רק בשטח) החוצה מספר ערוצים של נחל אבישי ואחרי כ-2 ק"מ מתחבר אל מעלה איסיים שעל הר אבישי.
מעלה איסיים הינו מעלה עתיק הפונה צפונה ויורד בתלילות רבה אל נחל ערוגות, כשלאורכו קטעים שנסחפו ומדרגות מעורערות (זהירות!).
בנחל ערוגות המסלול (אדום) פונה מזרחה, מגיע אל המפל הנסתר ומתחבר לשביל חדש הממשיך מזרחה בערוץ נחל ערוגות עד חניון נחל ערוגות שם הוא מסתיים.
לאורך כל המסלול, אין פינות מוצלות וכמעט אין מקומות נוחים לחניות/הפסקות. המסלול מדברי וחשוף כולו.
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול אתגרי בדרגת קושי גבוהה המתאפיין בעליה וירידה בשני מעלים תלולים מאוד בהר צרויה והר אבישי, שהשיטפונות סחפו קטעים מהם ויצרו מעקפים שאינם צמודים לסימון שבשטח. יש לשים לב לסימון אחרי המעקפים.
מומלץ להתחיל את המסלול מוקדם בבוקר כדי להגיע אל גב ההר לפני השעות החמות.
המסלול ניתן להליכה מ-2 הכיוונים. (התחלה ממעלה איסיים רק מ-08:00 בבוקר! מותנה בפתיחת השמורה).
יש לתכנון לפחות שעה וחצי משך העלייה בלבד.
נוף, טבע ונקודות חן:
תצפית על קיבוץ עין גדי, ים המלח והרי מואב ממספר נקודות. במעלה צרויה לקראת סוף המעלה, תצפית על נחל ערוגות, המפל הנסתר עד לאזור הסגור.
ממעלה האיסיים תצפית מוגבלת על נחל ערוגות.
עונות מומלצות לטיול:
סתיו, חורף, אביב.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף מטיילים:
בביצוע המסלול ממעלה צרויה ההורדה בשער קיבוץ עין גדי ואיסוף בחניון נחל ערוגות.
בביצוע תחילת מסלול ממעלה האיסיים, ההורדה בנחל ערוגות והאיסוף בשער קיבוץ עין גדי. מסלול אורכי.
משך הליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כ-9 שעות. עיתוי כניסה אחרון כ-10 שעות לפני חשיכה.
תשומת לב מיוחדת נדרשת למשך שעות האור בהתאם לעונות השנה.
במידה ומתחילים המסלול ממעלה איסיים - שעת התחלה 08:00, יש לסיים המסלול לפני שעת הסגירה של השמורה.
מקומות מתאימים להפסקה חניה/חניון:
בכתף רחבה הנמצאת באמצע מעלה צרויה.
בסוף המעלה קיים משטח נוח. בראש מעלה איסיים, במקומות מוצלים לאורך המסלול. אסור לאכול בנחל ערוגות ומעלה איסיים.
שלוט והכוונה במסלול:
תחילת מעלה צרויה מסומנת בשטח, המעלה מסומן היטב בצבע ירוק אבל המסלול לא צמוד לכל אורכו לסימון. ברמת המדבר תמרור הוריה, המורה על הסימון הכחול שאינו מסומן במפה.
המסלול במעלה האיסיים ברור ומסומן היטב עד נחל ערוגות. בנחל ערוגות עד למפל הנסתר סימון משתנה בעקבות השיטפונות.
מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
בשתי המעלות ארוע סחיפות שבילים ודרדור סלעים על תואי השבילים.
במעלה האיסיים קיימת דרדרת בשבילים היוצרת סכנת החלקה ומדרגות רעועות - זהירות מהחלקה/נפילה!
קליטה- קשר :
קשר תקין, למעט בחצי התחתון של מעלה איסיים ונחל ערוגות.
דרכי פינוי (רכוב, רגלי):
אפשרות הפינוי במעלות רגלית בלבד.
מעל למחצית גובה המעלות רצוי לפנות לרמת המדבר, ברמת המדבר אפשרות להגעת רכב 4X4 עד לראש המעלות.
נקודת מילוי מים:
בקיבוץ עין גדי ובכניסה לשמורת נחל ערוגות.
אירועים מיוחדים שהתרחשו בעבר:
אירועים מיוחדים שהתרחשו בעבר: מספר לא מועט של התייבשות והתמוטטות של תלמידים כתוצאה מחוסר מים ותכנון לו"ז לקוי.
כניסה לחושך גם כן בשל הכנה לקויה ואי התחשבות בקשיי המסלול ושעות האור

אזור יריחו - מפת יריחו לבנה 1:50000


דרגת קושי: משפחות.
אורך המסלול: כ- 2 ק"מ.
תאור כללי:
תחילת המסלול במגרש החניה של מנזר דיר חג'לה. המשכו לכיוון מזרח עד גבעת הטנק. המסלול חוצה לאורכו איזורים עם מספר תצורות נוף: תצורות חוור, תופעת התחתרות ערוצים במדבר, מי תהום גבוהים, תצפית על ככר הירדן ועבר הירדן. המסלול חוזר בתוך ערוץ ואדי נוחיל לכיוון מערב עד באר המים ומשם לחניית המנזר. בירידה מגבעת הטנק לנחל ניתן להבחין בכוכי נזירים. מסלול מדברי מישורי -חשוף.
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול בדרגת קושי קלה המאופיין בהליכה באזור מדברי עם צמחיית מים, תוך שהוא עובר באזורים שונים כמו אזור התחתרות המים, אזור חוארי, אזור מי תהום גבוהים, אזור כוכי הנזירים, אזור שרידי חקלאות עתיקה.
נוף, טבע ונקודות חן:
מנזר דיר חג'לה, באר המים של המנזר, המחשת שכבת מי התהום. צומח בנחל עם מי תהום גבוהים. כוכי התבודדות של הנזירים. תצפית אל עבר הירדן ומישורי החוור.
עונות מומלצות לטיול:
מאמצע הסתיו עד אמצע האביב.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף מטיילים:
הורדה ואיסוף - במגרש החניה של מנזר דיר חג'לה. מסלול מעגלי.
משך הליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כשעתיים. עיתוי כניסה אחרון כ- 3 שעות טרם חשכה.
מקומות מתאימים להפסקה חניה/חניון:
בחצר המנזר - חניון מוסדר. בערוץ הנחל למרגלות כוכי ההתבודדות, חורשת דקלים מוצלת.
שלוט והכוונה במסלול:
המסלול אינו מסומן במפת השבילים.
קליטה - קשר:
ברוב המסלול אין קשר.
מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
יש להזהר מפני זוחלים ועקרבים בעונות החמות. אין לטפס לכוכי ההתבודדות מחשש להתמוטטות החוור.
קליטה - קשר:
קשר תקין לכל אורך המסלול.
דרכי פינוי ( רכוב, רגלי ):
רגלי ורכוב.
נקודות מילוי מים:
אין. יש לבוא מצוידים במים.

תחילת המסלול מכביש "מצפה רמתא" - הר דב(‎999) בין הק"מ ‎29 - 28 נ.צ 3004-2164.
המסלול יוצא ממעלה גדעון (ע"ש אל"מ גדעון בנדל ז"ל) דרומה על כתף השיאון, שהינה השלוחה של הר החרמון.
המסלול יורד ממזרח להר בתרים (‎1296 מ') וצופה אל "עמק אגס" תוך שהוא חולף בין עצי אלון עתיקים.
המסלול עובר באתר שנקרא "מקום הבתרים" שהינו שריד של ישוב קדום המכונה "העיר האבודה".
במקום אתר מקודש ליהודים ולנוצרים, מבנה כיפתי, מאגר מים ועצי אלון עתיקים וגדולים. המסלול מסתיים במפגש עם כביש - ‎999 בין הק"מ ‎25 - 24 . המסלול חשוף ברובו
(המסלול כיום אסור לטיול כיון שהצבא סגר את האזור לטיולים!).

סיכום - דגשים והמלצות:
המסלול קל ויחודו באופיו ההררי והימצאותו בגובה רב ( ‎1200 מ'), צופה אל החרמון ואל עמק אגס וכן חוצה את "העיר האבודה"
שהינה אתר קדום. ניתן לשלב בתחילת המסלול ביקור בתצפית המרהיבה של "הר האגס" וכן בסיום המסלול ביקור בתצפית היקפית מרהיבה
"ממצפה רמתא". מומלץ להליכה מצפון- לדרום.

נוף, טבע ונקודות חן:
תצפית הר אגס, תצפית מצפה רמתא , העיר האבודה, תצפית עמק אגס, נחל שיאון, נחל הסנאים, תצפית ללבנון.

עונות מומלצות לטיול:
כל עונות השנה.

המלצות למקומות הורדה ואיסוף מטיילים:
הורדה - בכביש ‎999 ליד הק"מ ה- ‎28 (מעלה גדעון). נ.צ. 3004-2164.
איסוף - בכביש ‎999 אחרי העיקול שליד הק"מ ה- ‎24 . המסלול אורכי.

משך הליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כשלוש שעות. עיתוי כניסה אחרון כ- ‎4 שעות לפני חשיכה.

מקומות מתאימים להפסקה/חניה/חניון:
במקומות מוצלים לאורך המסלול וכן בנקודת ההתחלה ובנקודת הסיום.

שלוט והכוונה במסלול:
המסלול מסומן באדום - בתחילת המסלול מפגש עם מסלול (שחור ‎1042 ), הפונה מזרחה "להר - כחל".

מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
לאורך המסלול סכנת דרדרת והחלקה. המסלול עובר ליד שטחים החשודים במיקוש - יש ללכת עפ"י הסימון.
אין לחצות גדרות!!! אין לגעת או להזיז שאריות תחמושת ונפלים

אזור צפון רמה"ג, מפה 1 - החרמון, הגולן ואצבע הגליל.

דרגת קושי: משפחות.
אורך המסלול: כ- 5 ק"מ.
סימון: כחול 1265.
תאור כללי:
תחילת המסלול מעיקול כביש 959 כ- 200 מ' מצומת גונן נ.צ. 2806 - 2109 .המסלול פונה דרומה בשטח הררי ואחרי כ- 1 ק"מ פונה מזרחה בתוך אפיק ואדי אל קצב ואחרי כ- 800 מ' במגמת עליה מגיע אל עין מימון - נביעת מים מתוך הקרקע. מעין מימון פונה המסלול דרומה, חוצה את אפיק ודי א-דבוס ואחרי כ- 2 ק"מ מגיע אל שמורת עין גונן. בשמורת עין גונן ממשיך המסלול עד לגדה המצוקית הצפונית של נחל חמדל, יורד ממנה אל אפיק הנחל, חוצה אותו ומטפס על הגדה המצוקית הדרומית של הנחל. המשך המסלול בכיוון מערב כ- 1 ק"מ עד סיומו ליד כביש 918, ליד חירבת חמדל. לאורך המסלול ההררי שפעת צמחיה של עצי פרי למיניהם, מגוון בעלי חיים ובאביב פריחה מרהיבה של הצמחיה המגוונת. אחרי גשמים זרימת מים בערוצים ובנחלים ומפלים יפים לאורך המסלול. המסלול חשוף.
סיכום - דגשים והמלצות:
מסלול בדרגת קושי נמוכה המשלב הליכה בנוף הררי, צמחיה עשירה בעצי פרי וחורש, זרימת מים בואדיות לאחר גשם, מפלים, נביעות מים משכבות קרקע בעין מימון ועולם חי מגוון ושוקק. מומלץ להליכה כמתואר.
נוף, טבע ונקודות חן:
עין מימון, נחל החמדל, מפלי מים, ואדיות ונחלים הזורמים בחורף. צמחיה עשירה ומגוונת המרהיבה בפריחתה באביב, שפע של עצי פרי כמו תאנה, רימון, צבר ותות ועולם חי עשיר ומגוון.
עונות מומלצות לטיול:
כל ימות השנה למעט ימים גשומים וערפל.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף המטיילים:
הורדה:
כביש 959 גונן- ווסט - 200 מטר מצומת גונן (סימון כחול). נ.צ. 2806 - 2109.
איסוף:
כביש 918 - בין הק"מ 26 - 25 ממזרח לכביש ממול לחירבת חמדל. המסלול אורכי.
משך ההליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
כ- 5 שעות. עיתוי אחרון לכניסה כ- 6 שעות לפני חשיכה.
מקומות מומלצים להפסקה/חניה:
עין מימון.
שלוט והכוונה במסלול:
כחול.
מפגעים בטיחותיים לאורך המסלול:
בחורף זרימת מים ומפלים זורמים בנקודת החצייה של נחל חמדל. סכנת החלקה אחרי הגשם. יש לקבל אישור כניסה למסלול.
"צווארי בקבוק"
בנקודת החציה של החמדל הצבת חסימה ומעבר מבוקר ובזהירות.
קליטה - קשר:
קשר לקוי בערוצי הנחלים ותקין מחוץ לערוץ.
דרכי פינוי (רכוב, רגלי):
פינוי ברכב 4 X 4 לכל אורך המסלול.
נקודות מילוי מים:
אין. יש להצטייד במים מראש.